לפני 9 שנים. 23 בספטמבר 2015 בשעה 7:43
לפני שנים כתב למגרה שיריו
אושרו הרב ויסוריו
היום אותה המגרה מקלט נפשו
שהתכווצה לריק אפל
שנמלאה בערפל
אולי נשאר עוד זיק לוחש
האם תקוה עדיין יש?
היום כותב הוא המחאות
מונה מעות וגם צביעות של מחמאות
קונה, מוכר, עובר ושב, יתפנה בהמשך,
אף פעם לא עכשו, כך עוברים להם חייו.
וכל שנה טופח ממונו וכל כיפור עושה הוא חשבונו
ונשמתו, אשר כלא במגרה, זועקת בדממה
אוטם אזניך, נועל ליבך
וממשיך לספור את ממונך.
(מוקדש לך חבר יקר)