צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכורה לכאב:)

לפני 16 שנים. 18 בדצמבר 2007 בשעה 9:22

לעולם לא תדע איך הרגשתי כשראיתי אותך ,
איך זה לא לרצות לבכות...לנשוך את השפתיים
איך זה לרצות להרגיש . . לגעת . . לנשק אותך . .
איך זה לדעת שלא נותר לי דבר מלבד לראות אותך הולך . .ומתרחק . . .
איך זה לדעת שאין טעם להמשיך, שזה לא ילך
איך זה לרצות לשכוח אבל לא להצליח..
איך זה ללכת ולדעת שזה לא יעזור...
איך זה שעדיין בלב יש תקווה שתחזור...
אתה לעולם לא תבין איך זה לרצות לחייך, בלי הצלחה
איך זה לא לרצות לבכות אבל הדמעות זולגות לי כבר לבד
איך זה לא לרצות לגעת בעצב אבל להרגיש אליו הכי קרובה
את כל הדברים האלה אתה בחיים לא תדע, לא תבין, לא תרגיש..

Cafe​(שולט) - מרגש
לפני 16 שנים
מתמכרת לרגע​(נשלטת) - תודה:)
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י