מכורה לכאב:)

שיר שמזכיר אותך מתנגן בקרע
לחשוב שתמיד קיוויתי שאי פעם באמת תקשיב למילים ובאמת תהיה לשיר את המשמעות שלו בשעת הצורך
אבל לעולם זה לא יקרה, בחיים לא שמת לב שהמישהו המדובר כל כך בשיר הוא אני !!!
כנראה שהקשבת למנגינה ולא למילים, המילים האלו יכלו להסביר כל כך הרבה דברים
מבניהם את החשיבות שלך בחיי, כל מילה התאימה בדיוק לרגשות שלי!
צוחקת לעצמי לרגע, הייתי מוכנה לתת לך הכל, את הלב שלי!
ושוב צוחקת, נזכרת פעם שצחקנו ביחד, כל כך מזמן ועכשיו אני מאלצת את עצמי לצחוק בכוח
כלום כבר לא מצחיק אותי, במיוחד לא "ההומור" שלך
כמו צחוק הגורל, תמיד צוחק עליי, מכאיב לי בעזרת ציניות עלובה
ואני המשכתי לשחק את התמימה המטומטמת, מתעלמת מהשקרים, מתעלמת מההתחמקויות,מחוסר היחס, מחוסר האהבה, ממשיכה לאהוב כאילו לא עשית שום דבר רע,
מתעלמת מהכל
אבל אני לא טיפשה כמו שחשבת, ראיתי הכל, ידעתי הכל!!
פשוט בחרתי להתעלם, לדמיין שלא קרה, לסלוח על הכל, גם על המילה הכי קשה,מהסיבה הפשוטה כי הילד שלך גדל בתוכי,הילד שלנו.
במצבי לחץ ועצבים נתתי לך את הזמן להיות בן אדם, תמיד ציפיתי שאולי תהיה כזה, חיפשתי טיפת אנושיות בדמותך
לקחתי את האנושיות של עצמי ממני, כל טיפת כבוד, וויתרתי על הכל רק כדי שלא תרגיש רע בתקווה שאי פעם תעריך את האהבה
איך אתה יכול להיות כל כך רך ובאותה שניה כל כך קשה ?
למה גרמת לי להתאהב בך אם עכשיו אתה מאלץ אותי בכל כוחך לשנוא אותך?
הכל אצלך לא, גם הכן שלך הוא בסופו של דבר - לא
מן משחק חולני כזה שבו אתה מחכה לראות כמה זמן ייקח לי להישבר
אז הנה - נשברתי, נקרעתי, התפוצצתי, נגמרתי טוב לך עכשיו ???
כן, אני בטוחה שלעת עתה טוב לך, רק לעת עתה
כל האנשים מסביבי ניסו להסביר לי כמה אתה רע
כמה קשה אתה, כמה אובססיבי, כמה אכזר, כמה מטורף
אמרו לי שאני צריכה לרדת מהאהבה הזאת עוד לפני שהיא בכלל התחילה
כשכל האנשים ניסו להציל אותי ממך, אני רק נמשכתי אחריך
ובסופו של דבר מי שגרם לי להבין שאני צריכה להפסיק ללכת אחריך, זה אתה בעצמך!!
חיכית שאני אתייאש לבד
כל מה שהיה בנינו היה עינוי אכזרי, רק כדי שלא תצטרך להתמודד עם המצב ולהגיד לי את כל מה שהבנתי בעצמי....