אחר הצהריים בבית משפחת ...כרגיל כל שלוש מאות ילדי השכונה אצלי בבית. בעודי טורחת על הכנת צלחת הפירות (המפורסמת!) שלי, תוהים להם הזאטוטים מה אפשר לעשות.
אחד הציע להכין חבילת שי לשדרות. "כן כן"! נשמעו קריאות מכל עברי הבית לזוועתי הרבה.
מיד הוצאו קופסאות, מדבקות, ניילון, גלילים, צבעי מים, צבעי ידיים, מכחולים ושאר מרעין בישין ונפרשו להם בסלון..
קופסת המקס ברנר המפלצתית שקיבלתי ליום האישה האחרון נבחרה להיות "הקופסא" בעוד הגמדים מרוקנים את תוכה משוקולדים מפוארים..
כל אחד בחר לו משימה.. אחד כותב את המכתב, אחת מכינה מובייל, שניה גוזרת, אחת מכינה שרשראות, אחד מצייר,אחד קורא לעוד חברה שיבואו ועוד כמה משחקים במחשב..
וככה הם שקועים במעשה ידיהם הקטנות..סגרתי את הדלת בחדר העבודה שומעת מדי פעם מלמולים רחוקים ועובדת.
שעה אחרי...
"אמא תראי מה הכנו וגם מה כתבנו"
"נו, תקריאו לי"
(טעויות הכתיב במקור)
לתושבי שדרות היקרים
הנחנו מקווים שלא ירדו יותר קסמים עליכם ושתיחיו חיים יותר שקטים ותובים
ומזמינים אותכם ל... (שם הישוב) והינה מספר תלפון של אמא שלי 054-...
אח! לאכול להם את הטוסיק!
לפני 16 שנים. 13 במרץ 2008 בשעה 11:53
