ככה זימזמתי לי 5 ימים רצופים בברצלונה.. כל מי שהיה בברצלונה התאהב בה מסיבות שונות.. אולי בגלל גאודי, אולי בגלל קאמפ נואו, אולי בגלל חיי הלילה, אולי בגלל המדונה השחורה.. אולי בגלל פיקאסו, אולי בגלל השדרה,
אני התאהבתי בה בגלל האיש שהיה איתי, כי שם התאהבתי בו מחדש.
אז ככה..
גאודי הוא עוגת קצפת סכרינית להחריד
את פיקאסו אני מכירה בכל תקופה ותקופה
המדונה השחורה סתם גמדה
קאמפ נואו זה הרבה ירוק קצוץ למשעי ובלי רונלדיניו מתרוצץ בין הרגלים
מירו צוחק על כולנו עם הכוכביות שלו והקו השחור על רקע לבן 3X3 מ'
בדס"מ אין סצינה כזאת
והמזרקת מים השפריצה עליי וחירבה לי את התסרוקת.
ובכל זאת ברצלונה נפלאה.
כי הצטלמנו מיוזמתנו!
כי דיברנו בלי סוף
כי הרעיון לילד משותף מרתק
כי הוא ישב בחנות נעליים שעה וחצי רצוף ולא קיטר
כי הוא הסכים איתי שגאודי לא כזה שוס
גם מירו לא
כי הלכנו לאיבוד בתוך עננים בגובה 2500 מ'
כי הוא חירף נפשו לצלם לגוזלים עורב מצוי
כי הוא מי שהוא ואני אוהבת אותו בדיוק ככה.
לפני 16 שנים. 1 במאי 2008 בשעה 18:31