איזה ימים עוברים עליי, בא לי למות!
רק נחתתי מברצלונה אני מקבלת טלפון "אז מה.. בא לך לקבל קידום?" "בטח!" אני אומרת.. מכאן והלאה מתחיל מחול שדים סובב איטליה, אנגליה, יוון, טורקיה ודרום אפריקה וכולם מדברים עליי.. איך, למה, מתי.. שלחי קורות חיים באנגלית, לכי לראיון, שלחי מיילים עם שאלות ספציפיות..סעי להסתכל תגידי מה דעתך, מה יהיה עם הלקוח הנוכחי.. . עזבו אותי. כבר לא בא לי קידום.
במקביל מגיעים שני אורחים מחו"ל צריך להכין חומר ל7000 פרזנטציות, דוחות כספיים, סיכום רבעוני, תחזיות לשנה הבאה.. מתאמת את האג'נדה לביקור של הבכיר.. כן, יש גם ארוחת ערב במסעדה מיופייפת.. לעשות רושם על התייר. עזבו אותי, בא לי לאכול פיצה במיטה.
נוחתת היווניה, קולגה שלי מאתונה, כשהייתי שם היא לא עזבה אותי לדקה, טיולי לילה ושיחות אינסוף... אחרי יום עמוס אני מביאה אותה לקיבוץ.. תראי ארץ ישראל היפה והשלווה.. הילדים ברקע מקללים את השופט על פנדל שלא נשרק להפועל (השופט בן זונה) .. כמה מעודנת ארץ ישראל היפה.. הזמנתי מונית.. הדבר האחרון שמתחשק לי עכשיו זה להסיע אותה למלון.
במקביל, אחד הספקים העיקריים שלי מחליט לעשות שרירים וללכת, ביום חמישי או ראשון מתעתדת להיות הפגנה סוערת, צריך להכניס את המשטרה לתמונה..הפקידה שלי חולה.. אין לי מחליפה.
אני מתגעגעת לחבר שלי, לחברים שלי, אני מתגעגעת לילדים, אני מתגעגעת לזמן איכות בשבילי לעצמי, אני מתגעגעת לשינה טובה, אני מתגעגעת לשקט.
אתם חכו לי ואחזור.
נ.ב. 1 לא היה לי זמן להביא כביסה. שלחתי את הילדים לביה"ס ללא תחתונים. לא נרשמו תלונות מצידם.
נ.ב. 2 בילוי הלילה בת"א עם מרינלה היווניה. דרושים מלויים דוברי אנגלית. עדיפות לדוברי יוונית.
לפני 16 שנים. 14 במאי 2008 בשעה 6:02