יומן הריון אינטרנטי

שלום המורה, אנחנו ההורים.. בואי, בואי ספרי לנו מה אנחנו לא יודעים על הילד..

ובכן.. אממ.. (גמגום קל) יש לכם ילד מקסים! מתוק! חכם! מעורה חברתית!

אבל..

הוא לא משקיע בלימודים (אני עושה מבט מתעניין)
הוא מעדיף ציפורים על פני שעור חשבון (וואלה!)
בהפסקות הוא רוצה רק כדורגל, לא מתנדב להיות תורן כיתה (בחיי איזה טיפוס!)
בזמן השעור הוא מתאמן בשינון תווים (נו מה את רוצה הוא למד עכשיו לחן חדש)
הוא נעדר יותר מדי מהלימודים (זה כי אני אוהבת לקחת ימי חופש איתו)
הוא תמיד רוצה להיות מוביל בכיתה (עיין ערך אמא)
תירגולים משעממים אותו (גם אותי)

תגידי, אני שואלת, לדעתך הוא בשל לעלות לכתה ב'?
"בוודאי" היא אומרת "רק ש.."

"מבחינתי יקירתי" אני עוצרת אותה, "אין גאה יותר ממני ושישאר בדיוק כך!"
תודה באמת.

והנה הגמד נותן לעצמו הערכה אישית (מילה במילה)

אני מרוצה בעיקר מ- חינוך גופני כי אני אוהב ספורט. אני אוהב שיש את חוג צפרות ומטיילים בכל הארץ. אני מרוצה משיטת מונטסורי כי אפשר להיות יותר עצמאיים ולתרגל מה שרוצים.
אני לא מרוצה מ- שיעור דרמה, לא אוהב להציג.
בהפסקות אני- משחק כדורגל, לפעמים גם כדורי יד כשאני מביא כדור אז אני מארגן.
הייתי רוצה שיהיה בביה"ס- מגרש כדורגל עם דשא טוב.
אני אוהב ללמוד-מחשבים, ספורט, מוסיקה, גאוגרפיה, צפרות וקטרגל.
אני לא אוהב ללמוד-שפה וחשבון כי אני קצת מתעצל לתרגל.
בקריאה אני-טוב אני קורא ספרים ברמה גבוהה וקורא מהר.
בכתיבה אני-טוב כי אני לא עושה שגיאות. במחשב יותר קל לי לכתוב.
בחשבון אני-צריך יותר לתרגל.
בארגון וסדר-אני אף פעם לא מסדר דברים במקום, הקופסאות אוכל תמיד נעלמות.
בהתנהגות אני-במפגשים אני קשוב ומשתתף, ממושמע ושומר על הכללים, מתייחס יפה לילדים אחרים.

***************
כמה שנאתי כילדה את ימי ההורים האלה.. וזה כי הייתי תלמידה בינונית למדי. ההחלטה שלי להיות תלמידה מצטיינת באה רק כשבגרתי. רק כשהבנתי מהו באמת הערך המוסף של הלימודים לחיי. או אז ישבתי, חרשתי, בלעתי כל פיסת מידע, תרגלתי מתמטיקה כאילו אין מחר וכל כך נהניתי, כל כך הצלחתי.

*************
היום כהורה אין לי שום עניין בילד שסובל מלימודים כאלה או אחרים. אני יודעת בוודאות שאני נותנת לו כלים לעשות את הבחירה הנבונה בעתיד. ירצה להיות צפר ברשות הטבע והגנים יופי, ירצה להיות פיזיקאי אטום גם יופי. כל עוד תהיה אדם מאושר, שלם, אוהב, כל מה שתרצה תוכל לעשות. לכל דבר יש את הזמן שלו, והוא משתנה לאדם לאדם. לא כולם חייבים לסיים יב' בגיל 18, לא כולם חייבים לעשות טיול ענק בגוודאלחרה בסיום הצבא, לא כולם צריכים להתחתן בגיל 25 ולעשות 3 ילדים וחצי פלאס לברדור וגינה מטופחת. פשוט לא.
תהיה מה שאתה. בזמנך שלך.