יומן הריון אינטרנטי

אוטוטו כבר כאן, בת 38

חוגגים בכלל ימי הולדת בגילאים כאלה או שצריך לשמור על פאסון?
כלומר, בשנים האחרונות אני בעיקר קצת מפנקת את עצמי, קצת ממשיכה כרגיל, מקבלת זר פרחים ושי מונח על השולחן בעבודה. הבנות שמות לי בלונים, האיש שאיתי עושה לי שיחות של "נו.. אז איך זה להיות בת ככה וככה" שאלה שמצחיקה אותי בכל פעם מחדש כי אני כבר כמה שנים טובות לא מאמינה שאני ככה גדלה לי.

אבל הילדים כן, בעלי החיים שלי מזדקנים ונפטרים בשיבה טובה ומגיע דור חדש. אני כבר לא במאגניבות של החבר'ה הצעירים בעבודה. הקריירה שלי מתפתחת, אנשים מבוגרים וחיוניים שפגשתי לפני 10 שנים, מזדקנים ונעזרים כבר בפיליפיניות.אלה סימני הדרך שלי כי את עצמי אני לא מצליחה לראות. בעצם כן. במקום אחד. את ההחכמה. את נסיון החיים. את החיוך של BEEN THERE-DONE THAT..

וכל שנה שעוברת לה ככה אני תוהה ביני לבין עצמי לו הייתי יכולה האם הייתי חוזרת לגיל מסויים או לתקופה מסויימת או להלך רוח צעיר יותר, והתשובה בכל שנה היא לא. אני אוהבת את המקום הזה, אני נהנית ומתענגת על המקום הזה וכן, גם על הגיל הזה.