בואו רק נגיד בעדינות שספורט מעולם לא היה מיי קאפ אוף טי או של מישהו מבני המשפחה הקרובה, במחשבה שניה, גם לא של המורחבת. הגנים ומטבח הגורמה של אמא שלי עשו עימנו חסד ואף אחד מאיתנו לא באמת הזדקק לפעילות גופנית בכדי לשמור על הפיגורה. אם אני אלך ממש רחוק אז אחותי היתה בחוג התעמלות מכשירים שבועיים, ובזאת בעצם מסתכמת הפעילות הספורטיבית של המשפחה כולה בטווח של 30 שנה.
היינו לפרקים 5 נשים בבית וגבר אחד שמאוד אהב לצפות בספורט, ככה היו הגברים פעם.. צופים בספורט, בעיקר באיגרוף בערוץ הירדני ( מוסרע'עה למיטיבי לכת), כדורגל בשבת.. שירים ושערים. אבל אף אחד, אף אחד לא עשה ספורט.
עם השנים באו וחלפו טרנדים שונים של ספורט.. אירובי, רולר בליידס, חדר כושר, הליכה, ריצה, אופניים.. כולם פסחו עליי. הסתכלתי בשאט נפש בניו אייג'ים האלה, הרגשתי מקורית שאני לא נסחפת בטרנדים האלה. אני לא אוהבת ספורט, לטס פייס איט.. אני שונאת ספורט. לא מבינה את ההנאה הגלומה בזה, לא מבינה את המסיונריות שב "תראי שתתחילי ואז תתמכרי, לא תצליחי להפסיק"
פתאום כולם עושים ספורט, כולם מפלרטטים בחדרי כושר, כולם רוכבים על אופניים ביום שבת ב 4 לפנות בוקר על איזה פיסטין ברמת הגולן. לא מבינה את זה.
אני לא אחת של טרנדים.. צריך להיות רציונאל מאחורי המעשים שלי ולא מצאתי שום הגיון בספורט. בחיי שניסיתי.. אין, לא עבד עליי.
עד ש.. עד שהתחילו להתיישב עליי 2-3 ק"ג עודפים. פעם הייתי צמה שבוע בקלילות וחוזרת לעצמי ופתאום זה כבר לא קל כל כך. אז הראציונאל שלי הסתכל על איש המרתון ששוכב לצידי כמה פעמים בשבוע, מרזה לו בנונשאלנטיות תוך כדי בליסת עוגות גזר, והראציו שלי מביט לי בעיניים ואומר בקול נוגה "תזיזי כבר את התחת יא בטטה"
מאחר ואני מאוד מעריכה את הראציו ופחות את עודפי השומן המחייכים אלי מדושנים, ארזתי את עצמי לריצה קלה.
זה שנשפכתי אחרי 650 מטר כבר סיפרתי לכם. מהבושה הדלקתי סיגריה ותקעתי לאפה באמצע הלילה.
עברו חלפו להם חודשיים.. שברתי הערב את מחסום ה 5 ק"מ. בעוד חודש ומשהו יש מרתון לילה לבן בת"א. העמיד אותי בפני עובדה ורשם אותי למרוץ 10 ק"מ. חולצה עם מספר כבר יש לי. ואני מפנטזת על הילדים שלי עומדים על קו הגמר עם דגלים בידיים וצווחים " כל הכבוד אמא!! יל'ה אמא" ו" אמא היא שלנו!"
להגיד שאני נהנית? לחלוטין לא.
אבל לאכול לאפה באמצע הלילה בלי שום נקיפות מצפון..ממממ... הו כמה אני הולכת להנות מזה...
לפני 16 שנים. 29 ביולי 2008 בשעה 19:15
