שוב החלום הזה.
האיש הזה שעושה אותי כל כך מאושרת עובר את אותן התהפכויות שהכרתי אצלו בעבר.
באמצע האושר הגדול הוא מתעורר יום אחד ובפנים קפואות אומר לי שהוא צריך להתרחק קצת. שזאת לא אני אלא הוא. שהוא עוזב את הבית, שבעצם הוא זאב בודד.
ובחלום הוא מתרחק ממני לאט, לוקח כמה חפצים אישיים שאני דוחפת לו ליד רק כדי לראות עד כמה הוא באמת רציני בעניין, ומוציאה את כרטיס האשראי שהוא נתן לי ובעודי בחדר שינה שומעת אותו מתקשר לבנק לבטל אותו.
אני יוצאת מהחדר ותוך כדי שיחה נותנת לו סטירת לחי מצלצלת, הוא עדיין בטלפון, פניו פוקר ואני אומרת לו "אתה יודע שזאת בעצם הפרידה שלנו" והוא אומר לי בפנים חתומות "כן, אני יודע".
ככה התעוררתי.
לפני 3 שבועות היה לי את אותו חלום בדיוק. התעוררתי כועסת ושונאת אותו.
אני מכירה את האיש שלי.
האיש הזה עושה אותי המאושרת בנשים אבל שני נסיונות קודמים מלמדים אותי שהכל נזיל, הפיך ושביר.
אני לא מבינה את החלום הזה. גם כשהוא הלך בעבר התעשתתי מהר. הוא לא נותן לי שום כרטיס אשראי והרווחה הכלכלית שלי לא תלויה בו.
חשבתי על זה לפני שקמתי לכתוב כאן. על מה בעצם אני כל כך כועסת ? אולי בגלל שזה אחד מהדברים שאין לי שום יכולת לשלוט עליו, על הרגש שלו כלפיי, על הצדדים הנוספים באישיות שלו שיכולים לצוץ משום מקום.
פני פוקר
פנים חתומות
פנים קפואות
מישהו שאתה חושב שאתה מכיר אותו היטב פתאום הופך לזר. מנוכר.
זה מה שמפחיד אותי אולי?
אני חוזרת למיטה.
לפני 16 שנים. 2 באוגוסט 2008 בשעה 3:05