בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מחוכים ועקבים

מה שהיה כבר לא יהייה

אולי מחר זה ישתנה
לפני 14 שנים. 11 במאי 2009 בשעה 18:32

זהו, הילדה נשברה
לא יכולה יותר,
החלטתי להתעסק ביסודות לפני שאני מאבדת את עצמי
ככל שהחלק הזה תפס חלק גדול יותר, שכחתי ממה בן אדם קודם כל צריך להיות מורכב
נורא קל כשמישהו מסתכל עליך בהערצה, ורגע אחרי הוא שוכח שאת בן אדם
עם רגשות. ( לך ספציפית- זה לא אנושי מה שעברתי בגללך)
לא יכולה לשכוח את ההנאות הרבות ואת האנשים היפים שהכרתי מכאן ובמסיבות
אך גם לא את כל אלה שפגעו בי ללא הכר, באימון ובלב
אצוץ מידיי פעם לקרוא בבלוגים של היקרים לי ולהתעדכן מרחוק.

אז תודה למי שתודה
סליחה למי שסליחה
ולהתראות לכם

באהבה גדולה
}{

לפני 14 שנים. 5 במאי 2009 בשעה 21:12

שברתי שיא חדש!

בעודי כותבת למגיב בפוסט הקודם
נפל עוד אסימון:

אני מופיעה בגבולות של עצמי!!!!!
אם אני לא הייתי מתקרבת לעצמי עכשיו
למה שמישו כן?!?!

לכן עם זאת אציין רשמית כאן
עד שלא אחזור למצב שבו אני עומדת במה שאני מציבה לאחרים
לא ימחק בתחתית הפרופיל
לא מחפשת כלום

כרגע רק את שפיותי
בחזרה את תשוקתי
את יכולתי להתרגש
את החיוך בלי סיבה
ואת הפאן הטהור בפשוט להנות מהרגע

לא עומדת בגבולות עצמי
עברתי קו אדום

לפני 15 שנים. 25 באפריל 2009 בשעה 21:21

יושבת לי על סיגרייה ותה...
נחה מהיום...

תחושה מוזרה עוטפת אותי, סוג של מסתכלת על עצמי מהצד
לא ממש חווה את הדברים, כאילו שהתנתקתי מעצמי
אני על טייס אוטומטי.
לא ממריאה ולא נוחתת, סתם צפה בתחושת גועל כללי
לא ממש מתחשק לעשות משהו
מצד שני יש כל כך הרבה להספיק
ובסוף היום רק תוהה למה לא עשיתי דבר בנידון

הסתכלתי במראה ולא זיהיתי את עצמי
מישהי החזירה לי חיוך ואני נאנחתי...

איבדתי תשוקה לתחביבים לאנשים
אכזבות השאירו בי חותם כבד מידיי מכדי להמריץ את עצמי
אז אני צפה

זה לא הדפוק ההוא וזה לא השקרן הזה ולא ההוא שבחו''ל ולא הזה שבטיפול
זה יותר התחושה הכללית שלא נשארו אנשים הגונים בעולם

המקום הזה מכניס אותך לקטגוריות ומהר
רשימת מכולת.. מה אתה מי אתה ומה אתה אוהב
ולמה את מנסה להתחכם?!
מה זה הכינוי שלך?!

לא רוצה להיות מונעת מפחד
רוצה את התשוקה בחזרה...
הלכתי לטייל ולנקות ת'ראש...

כל המוצא תשוקתי מבקש להחזירה...

לפני 15 שנים. 9 באפריל 2009 בשעה 9:36

איך שלא תסתכלו על זה, זה סשן
ליל הסדר עם המשפחה

קראנו את כל ההגדה אבל את כל ההגדה! כולה!
אוקי מסורת זה חשוב, רוצים אוירה משפחתית
אבל אנחנו גם לא המשפחה הכי מוזיקלית! אז למה לשיר?!?!?!
וכל כך חזק!
האוכל היה טעים אבל בכמות של גדוד,
וכל דודה היתה חייבת לציין כמה שאני רזה וכמה שאני צריכה לאכול יותר!!!
אההההה
לפחות האלכוהול היה משובח
שאטו גולן! מממממ

התעוררתי בבוקר עם כאב אוזניים,
לא מסוגלת להקשיב למוזיקה אפילו
לא רוצה לחשוב על אוכל
****************************************

היום מאוחר יותר מחכה לי חוויה שאין שניה לה
מחכה בקוצר רוח למסיבה!
מקווה לסיים את הערב בחתיכה אחת
אחרת אכלתי אתמול לחינם!

לפני 15 שנים. 1 באפריל 2009 בשעה 10:30

פתאום מחשיך מאוחר,
יש יותר זמן להתעסק בדברים,
מצד שני יש פי שתיים דברים להספיק

הקצב החורפי השאיר אותי עצלה
ומתקפלת מהר לישון אחרי העבודה

אז עכשיו במלחמה עצמית על בית נקי
אוכל במקרר ושיהייה טרי
לצאת מהבית יותר
להסתובב בעיר
לטייל בשבת

בינתיים מרוב שינויי מזג אויר
אני חולה בתשלומים
(כי אין לי זמן להיות כמה ימים במיטה)
מתעצבנת משטויות
חסרת סבלנות
והיפראקטיבית
אבל בעיקר מסטולה מכדורי שפעת למיניהם

בברכת מיץ חמוציות וקולדקס

לפני 15 שנים. 28 במרץ 2009 בשעה 15:04

אחת הפעולות האהובות עלי
ישנתי מיום שישי ב-16:00
עד יום שבת 12:00
מרגישה כמו חדשה

מסיבה מגניבה ביום חמישי
שבחים לשף!!!

לפני 15 שנים. 25 במרץ 2009 בשעה 11:53

אימל'ה...
אני יושבת בעבודה
ואני חרמנית אש!

שיעבור כבר היום הזה
או לפחות שתגיעה השעה ללכת הביתה!!

לפני 15 שנים. 19 במרץ 2009 בשעה 20:54

כתבתי בלוג שנקרא "21 דברים"

ייחלתי לכל הטוב, וכל הטוב הגיע,
אומנם לא להרבה זמן אבל הוא היה
אהבה גדולה, ללא תנאים
בריאה, משמחת, מרגשת ומאירה

אחרי שנה אני מצאתי את עצמי עם אחר
ההפך המושלם מכל מה שייחלתי
"כלואה בכלוב של זהב
מרוחקת מהעולם
וכבר ללא הניצוץ"

החלטתי עם עצמי שככה אני לא רוצה
מגיע לי יותר

לא נהיית צעירה יותר
יודעת יותר מה אני רוצה
אבל מוכנה להתפשר יותר?!

לא מתפשרת!!!!!!!

אז הנה! הבטחתי בפומבי!
רואה את עצמי כמוזהרת :)

לפני 15 שנים. 1 במרץ 2009 בשעה 18:42

קר בחוץ וקר בפנים
לא רוצה גם חיוכים
לא שקרים ולא מחמאות
לא הזמנות למסעות
לא אוויר ולא חמצן
ולא חמוד ולא קמצן
לא רומנטיקה או אופל
ולא משרתים ללא דופי

לא הבטחות לניצחיות
מילים גדולות בלי משמעות
נכים רגשית שבטיפול
למה צריך את כל הבילבול?

שום דבר אינו נצחי
גם לא כאב האכזרי
קמתי לי ביום אחד
והעבר נמחק בהנף יד

כשהשמש נצחית
גם הראש צלול
אני אצייר את המסלול
בצעדים גדולים
ובסימני חריכה
בקפיצות מהר
ובמבט לזריחה

לא מחכה לי שום נסיך
לא סוס לבן ולא ארמון
וגם לא אביר מתחת לחלון
לא דון ג'ואן ולא דון קישוט
ולא אהבה מאגדות

רוצה לנשום בחופשיות
להתרגש בכל הזדמנות
להתאהב מידיי פעם
לזמן מה, בטוב טעם

לפני 15 שנים. 10 בינואר 2009 בשעה 14:03

Ruptures of soul are shown
Simplicity of mind is revealed
Whenever you wish to be wicked
Beware of the wenches within

Terrible creatures
They will make you slave
To everything easy
To everything safe

Ugly words and ugly swards
Write the history of us
We sit content in pig sty
Nodding our heads in decline

P.C. and politeness
Humanity's dump
We ended up talking
About the weather and plums

Starvation and plague
Are out of the low
Out of our mind
And out of our thought

Instead there are pop-ups
And plasma TV's
"Oh lord won't you buy me…"
These new skinny jeans

This new blind "religion"
Replaced our beliefs
Of brighter today
And our will to be free.


משהו שנכתב ברוח אותה תחושה שיש עכשיו?
מה קרה לאנשים?