לפני 15 שנים. 11 במאי 2009 בשעה 18:32
זהו, הילדה נשברה
לא יכולה יותר,
החלטתי להתעסק ביסודות לפני שאני מאבדת את עצמי
ככל שהחלק הזה תפס חלק גדול יותר, שכחתי ממה בן אדם קודם כל צריך להיות מורכב
נורא קל כשמישהו מסתכל עליך בהערצה, ורגע אחרי הוא שוכח שאת בן אדם
עם רגשות. ( לך ספציפית- זה לא אנושי מה שעברתי בגללך)
לא יכולה לשכוח את ההנאות הרבות ואת האנשים היפים שהכרתי מכאן ובמסיבות
אך גם לא את כל אלה שפגעו בי ללא הכר, באימון ובלב
אצוץ מידיי פעם לקרוא בבלוגים של היקרים לי ולהתעדכן מרחוק.
אז תודה למי שתודה
סליחה למי שסליחה
ולהתראות לכם
באהבה גדולה
}{