מחוכים ועקבים

ננשכתי

ככה זה התחיל

לפני 14 ימים, כמו ערפד
בלילה הראשון היו סימני נשיכה כבדים עם קצת דם מסביב הרבה אי נוחות ומבוכה קלה מהסובבים
בלילה השלישי אחרי שהסממנים הפיזיים החלו להתפוגג התחילו הסימפטומים.... חוסר שינה... תהייה... ובעיקר רצון לעוד דם... והפעם לא שלי... שלו... של מי שהפך אותי לערפדה גורה שרק מחפשת בעיניים את נוכחותו מבעד לרעמת השיער שמצלילה את מבטו...
11 ימים אחרי זה אני מסתובבת בתל אביב במעגלים, מחפשת חנויות שעד הרגע הזה רק סיקרנו אותי ולא היה לי למה להכנס אליהם ממש... אבל הפעם... הפעם ידעתי בדיוק מה אני צריכה ומה אני הולכת לעשות עם כל בגדים וצעצועים שהוצאתי הון לא קטן עליהם...
היה לי ברור ששום כוח שבעולם לא יעצור אותי מללכת למסיבה ב-NL, אך עם זאת מורי הזהיר אותי שלא יעמוד לצידי וילטף לי את הראש למקרה שאבהל או אצתרך תמיכה... בביטחון מוחלט אמרתי לו שאני לא מתכוונת לחוות את החוויה מהמקום של מי שתלוייה לו על היד...

ברגע שניכנסתי הרגשתי מייד שאני במגרש משחקים... משחקים שעוד לא ראיתי במו עיניי אבל אני יודעת בדיוק איך לשחק בהם וטוב!
למדתי המון דברים חשובים, כמו: מחוך ויין לא מתערבבים טוב לפחות לא בקצב רגיל, יציבה של רקדנית מקנה לך מראה של מלכה מאוד מנוסה ובסוף הערב כדי לחנות כמה שיותר קרוב....
את שאר הדברים עוד לא עיכלתי מספיק כדי לשחרר אותם במילים...
לא יכולתי שלא לחוש תחושת תודה ענקית מורי שהסתובב כל הערב במבט מבסוט ומלא שימחה שתלמידתו עושה חיל...
מה שבטוח שאין ספק שזאת הייתה אחת החוויות המדהימות של חיי ולא אוכל שלא לחזור לעוד...

תודה למורי ש"הפך" אותי למה שאני....
ולכולם על הלילה המדהים....