הוא אמר לי לא לתכנן כלום ליום שבת,
הקים אותי מוקדם בבוקר
לקח אותי ברכב לשטח הרי
אמר לי להשמע עליו
להישאר קרוב (אם אני יודעת מה טוב לי, סכנת נפשות שם מסתבר)
וקשר אותי...
שאל אותי איך זה מרגיש להיות בצד השני...
נתתי לו מבט של: הפנקס פתוח...
אם לא היה מדובר בטיפוס מערות, הייתי חושבת שאני מתחלפת,
אחרי מה שעברנו וחווינו, אמרתי לו שאני סומכת עליו ב-110%
ושאני מוכנה להתגבר על הפחד גבהים שלי.
טיפסנו לגובה של 15 מ', יש כאלה שירדו את המסלול בסנפלינג,
אני העדפתי לעשות את הדרך הארוכה יותר וביחד איתו, משהו בו השריש בי המון בטחון,
גם במצב הכי מפחיד מבחינתי (גם חושך גם גובה)!
זה היה מרגש ומפחיד עד דמעות, בסוף כשעלינו למעלה, הפתח היה צר,
לא היתה אפשרות שנצא בו שנינו, אז הוא עלה ראשון ומשה אותי כמו מתוך מים.
אני מותשת, מתנשפת, מזיעה
והוא, מחבק מחייך מנשק ואומר כמה הוא גאה בי!
אז נכון לאותו יום, הוא לקח את ההגה לידיו, ליד חבריו הוא האיש הדומיננטי גם בחבורה,
עם אחותו לצידו היה חשש בכלל שיתפלק לי איזה משפט או מכה,
שאני רגילה להחטיף לו כשאנחנו לבד,
פתאום, מוקפת אנשים חדשים מחוץ לצלחת שלי,
ומתנהגת ונילית לחלוטין! לנמר שלי! שלי!!!!
אבל היה מספיק כדי לזרוק איזה מילת קוד שלנו,
והוא מחליף צבעים!
אז אחרי שכולם חזרו לביתם והדברים שבו למסלולם!
בשנייה שנכנסנו הביתה הוא התחיל להכין ארוחת ערב מאוחרת,
ואני התפנקתי לי על התה והסיגרייה שלי,
ראיתי את החבל סנפלינג מציץ מהתיק,
לא! לא התאפקתי
מייד יצרתי לולאת תלייה, קשרתי לו אותה מסביב לצוואר,
העמדתי אותו על ברכיו,
עם אותו החבל קשרתי את ידיו מאחורי הגב וגם את רגליו,
ככה שבעמידה ישרה הוא בלחץ קל
ובכפיפה קדימה יש לחץ על הלולאה וחנק כמובן.
והתחלנו את ארוחת הערב,
מרק בתוך ג'בטה עם פרמז'ן,
אני אוכלת על הספה המפנקת שלי והוא במקומו הטבעי על ברכיו!
משתכלת עליו מרוצה כמו ילדה ביום הולדתה!!
אחרי שסיים לאכול ניגבתי לו את הפה ונתתי לו שלוק מהנסטי!
(כי אני מלכה מפנקת)
שלחתי אותו למקלחת, שחררתי את הידיים והרגליים
אך הלולאה במקומה!
החבל היה ארוך מספיק כדי שיהיה קשור לכסא גם משם!
איזה כיף!
הוא יצא, נקי ומגולח! כמו אריזת מתנה! רק החבל לצווארו כמו סרט!
לקחתי אותו למיטה, נישקתי אותו, והובלתי אותו למטה...
וככה נירדמתי!
איזה יום ארוך!
לפני 16 שנים. 17 בפברואר 2008 בשעה 14:08