מחוכים ועקבים

למה כשיותר כיף, מרגש, מעניין יותר מסוכן
וכשלא, משעמם, אנמי, חסר התרגשות וריקני
למה הקיצוניות??

לא רוצה להפגע ולא רוצה להתרחק

רוצה לשחק באש
להסתכן

משחקת פוקר עם החיים, מהמרת גבוהה ולא תמיד עם כיסוי
זורקת את כל האסימונים, מבלי להסתכל על הפנים של שאר השחקנים
מכירה את המשחק ואת כל תוצאותיו הפאטאליות לשם ולשם

מצד שני איך מהמרים על החיים?
תשובה פשוטה כמו השאלה:

התמכרות לסיכון,
הרגשות הקיצוניים, שמזכירים שיש עדיין דופק בתוך הגוף העייף הזה

מי שרגיל לחיות בצורה מחושבת ובודק את התחזית מזג אוויר
לפני שיוצא מהבית, כדי לקחת מטריה או שמשייה
יזרוק אסימון שניים, יבחן את מי שמשחק מולו
ואם הפסיד אז לא נורא
לא הכל אבוד

ואז יש את הזן השני
אני

מזכירה לעצמי את ההומלסים שאוספים שקלים כדי למלא טופס לוטו

וכמוהם גם אני אומרת:
"יום אחד אני אזכה"

פעם אחרונה שהרגשתי בחיים, הייתה הכי קרובה למוות