נסעתי לזכרון היום.
כל פעם שאני צריכה קצת שקט ושלווה,
אני נוסעת לשם.
משהו בנסיעה הרגועה,
בירוק מסביב,
בהרים,
בפינה הקבועה ,
שם ליד האנדרטה
כהשאוויר מכה בי בפנים
וריח הפרחים מדגדג
בקצוות של האף,
לקחתי נשימה אחת עמוקה
ונרגעתי.
משהו נגע בי
אולי זה אוויר ההרים
שליטף לי את העורף
אולי זו תחושת החיות
למול הטבע
שנגעה בי
ואולי סתם נהייתי רגשנית
זו גם אופציה
בכל מקרה
זה עשה לי טוב .
וחשבתי לעצמי
הנה משהו שאני יודעת
שאני ממש אוהבת לעשות
לטייל, להתרחק קצת
לראות מקומות יפים
לשבת בטבע להירגע
אז שאלתי את עצמי
למה את לא עושה את זה ?
למה פעם אחרונה שעשית את זה
היה לפני שנה ?
אין לי תשובה ממש טובה לזה
כי שום דבר לא יעבור את ההיגיון שלי
ועל כן , האופצייה היחידה שקיימת כרגע
היא לשנות את זה.
אז התחייבתי לעצמי שזה הולך
לקרות אחת לחודש
זה יספק אותי.
שבוע טוב ורגוע.
לפני 16 שנים. 28 ביוני 2008 בשעה 17:50