מי אני?

תאמינו לי
העיקר הבריאות !

אני מאחלת לכולם שלא
יזדקקו לשירותי הרפואה לעולם
ואני מציעה לכולם שבמצב ויש צורך
ללכת לפחות לשלושה רופאים
בכל בעיה שלא תהיה, חס וחלילה, טפו טפו.

יש לי תחושה כזו
של יותר מדי
יותר מדי אינפורמציה משאני יכולה להכיל
יותר מדי טעויות שאני לא מסוגלת להבין
יותר מדי מקרים
בשביל שזו תהיה מקריות.

ארוע ראשון
חולה מגיע למיון
סובל מסחרחורות והקאות
נשלח הביתה
וירוס הם אומרים
בא רופא הביתה לבדוק אותו
מבהיל אותו למיון
מגיע החולה למיון בשנית
הרופא אומר שזה כולסטרול
החולה נשלח למחלקה
החולה ממשיך לסבול שבוע
ואחרי שהמשפחה משכנעת את
מנהל המחלקה שזה לא הגיוני
ואולי זה בכלל ארוע מוחי
הוא מסכים לבצע סיטי ( ובעינויים תחת לחץ כבד נשבעת לכם..)
כעבור יום התגלה כי אכן זה היה ארוע
כעבור יום נוסף נשלח החולה לשיקום
והובטח למשפחתו כי הרע מאחוריהם
וכי לא נשארו נזקים בלתי הפיכים
כעבור ארבע שעות לאחר שעבר לשיקום
החולה מת.

ארוע שני
חולה מגיע לרופא עם סחרחורת
הרופא אומר שזה וירוס
החולה מגיע לאחר שבועיים שוב עם חולשה
הרופא חושב שזה נפשי
נותן לחולה סיפרלקס
החולה שוב לא חש בטוב
אך הפעם זוגתו לא סומכת על אותו הרופא
ולוקחת אותו למיון
החולה מגיע למיון , מקבל זריקה ונשלח לבדיקות
בדרך לבדיקות , הוא מתמוטט
הרופאים אומרים שהגוף בקריסת מערכות
חיברו אותו למכונת הנשמה
ואמרו למשפחתו כי הוא גוסס
והגיע הזמן להיפרד .
כעבור מספר ימים להפתעת כל המתאבלים
הוא פקח עיניים
כנראה שהוא לא חשב שהגיע הזמן
הוא צריך השתלת לב
כי חיידק בלב זה מה שיש לו
אבל הסתבר שהרופאים שכחו לספר למשפחה
שקריסת המערכות שכמעט הרגה אותו
קרתה בגלל הזריקה שהוא קיבל במיון
פרט שולי.
הוא איש חזק , הוא יתגבר
אני יודעת את זה.

וגם שמעתי היום משהו שהמם אותי
שיש תרופות שבגלל שהם לא בתוך סל הבריאות
לא מספרים לנו עליהם
וזה שהם יכולות להציל חיים , בכלל לא רלוונטי
ואמרו שנתנו לנו את זכות הבחירה..

בנוסף לכך היום כשחזרתי מביקור רופאה
שנתנה חוות דעת נוספת לגבי ניתוח
שאחותי הקטנה צריכה לעשות
שוב נשארתי פעורת פה
ושוב מאותם הסיבות .

ויש לי עוד כל כך הרבה מה להגיד בהקשר בזה
אבל אני לא רוצה לעצבן את עצמי
זה כל כך ,אבל כל כך ,מכעיס אותי!
עד כדי כך שהחלטתי היום בדרך הביתה משהו
משהו חשוב
אני לא יכולה לעבור על זה לסדר היום
החולה מהארוע הראשון היה אבא שלי
והפעם, אני לא בת חמש
ואני זוכרת
זה קרה לי מול העיניים
ואני לא יכולה לשתוק
מישהו צריך לעשות משהו.
אז בע"ה
בתום שנת האבל
אני אדאג לזה
שמישהו ייקח את האחריות על זה
על כל המשתמע מכך ובכל הכוח.
אי אפשר , פשוט אי אפשר
שלחיי אדם לא יהיה ערך.

פאק , כמה אני כותבת ..
לא נורא זה שחרר אותי קצת
עכשיו אני יכולה ללכת להתקלח
ולשטוף את היום הזה ממני.

העיקר הבריאות.
לילה טוב.