מי אני?

הפוסט האחרון נכתב תחת לחץ מאסיבי לא מתון בכלל ( 12 דקות ברוטו ) וכלל בתוכו חמישה רגעים שנחרטו בזכרוני. זה לא היה קשה כמו שחשבתי , הרי כמעט כל רגע איתו נחרט אצלי עמוק .
זה שימח אותי שלא הייתי צריכה להתאמץ בשביל להיזכר , זה אומר משהו, זה אומר הרבה.

והנה עוד כמה רגעים מהשבוע האחרון והמשמעותי . אני לא כותבת הרבה וכל כך הרבה קורה.

1. סשן חקירות - בשבת האחרונה ,טיול כיפי בהר תבור ( אוח איזה צבעים של נוף היו שם )
שיחה סוערת , עד כדי כך שאם לא הייתי אוהבת אותו כל כך , הייתי קמה והולכת בערך אחרי 5
דקות כי אלי לא מדברים ככה. כן כן.. ואז אחרי ,סשן החקירות שתואר די בפרוט אצלו בבלוג
,גרם לי להיות הכי חשופה לדעתי שאי פעם הייתי מול גבר . כל רגע בסשן חרוט בנשמתי ,
המבוכה היתה בלתי נתפסת , הרגשתי כל כך פגיעה וחשופה , הכאב הפיזי היה חסר משמעות.
הוא שאל אותי עם כמה גברים שכבתי ( הוא חוקר קשוח ואכזרי ,אלוהים..) וכשלא הצלחתי לזכור
את כולם הוא הכריח אותי לומר בקול ויותר מפעם אחת שאני לא זוכרת את כל הגברים שדחפו
את הזין שלהם לכוס שלי ושליקקתי להם את הביצים.. וכאילו שזה לא מספיק קשה , הוא דאג
להקליט את הכל וישבנו והקשבנו והפעם לא הייתי עם כיסוי עיניים. רוע טהור.

2. אתמול שהגעתי עליו הוא היה במצב רוח גמדי להפליא, זה החל שהתקשרתי לומר לו שאני תכף
יוצאת לכיוונו והוא דיבר איתי בקול מוזר וחמוד בטלפון וכשהגעתי אליו הסתבר שהדמות השתלטה
עליו .ישבנו איזה עשר דקות על הריצפה בכניסה לבית.הוא דיבר בגמדית מתקדמת ואני לא יכולתי
להפסיק לצחוק.הוא הורס אותי.

ויש עוד כל כך הרבה , זה אפילו לא מתחיל למצות ובכלל עוד לא אמרתי מילה אחת על היום.. אני באמת צריכה לכתוב יותר.

התעוררתי בקן לאחר 5 שעות שינה מתוקות , שלווה ,מסופקת וכל כך אוהבת. חמישה שבועות ויום אחרי שהכרנו.