מי אני?

אז נרדמתי בסוף בחמש וחצי בבוקר והתעוררתי לא הרבה אחרי.

התעוררתי מזמזמת שיר ואז נזכרתי שחלמתי שאני שרה
אותו ומה שמעניין בחלום היה הקהל שהיה לי. קהל של חיות מכל הסוגים
כולל כאלו שאת שמם אני לא יודעת בכלל ומעולם לא ראיתי. והם היו לבושות החיות
בבגדי אדם ואפילו בבגדי פטיש חלקם והיה סוס עם שני ראשים וחתולה עם כמה זנבות
ועוד כל מיני מוטציות מוזרות. אנשים לא היו שם, זתומרת חוץ ממני.

אה והשיר ששרתי היה שיר של מאיר גולדברג - זן נדיר

"אנחנו פוחדים מהצל של עצמנו
נצמדים לקירות הבתים
ורוב הזמן מתביישים בגופנו
חופרים מקלטים

אנחנו נמלטים ממסיבה משוגעת
נדחקים לסירות משוטים
כל יבשה היא ספינה שטובעת
כשחופרים מקלטים

אנחנו זן נדיר
ציפור משונה
החלומות באוויר הראש באדמה

אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו
לא עיוורים, אבל לא מביטים
ולא ברור מה נשאיר אחרינו
מלבד הר פחדים

אנחנו זן נדיר
ציפור משונה
החלומות באוויר הראש באדמה"

מוזר, מאוד מוזר היה החלום הזה.