מי אני?

לא אכפת לי כמה זה ייצא ארוך יש לי הרבה מה להגיד לעצמי.

מזה שבועיים שאני מסתגרת בתוך בועה, יוצאת לעבודה, עושה מה שצריך ואפילו דואגת לצאת לבלות, אבל בשאר הזמן אני בבועה ומפליגה לעולמות פנימיים להחריד . אני יודעת ללבוש ארשת פנים חייכנית ושמחה ואפילו להנות מזה, אבל לשמר את זה, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

הרבה אנשים לא מצליחים להבין את דרכי ההתמודדות שלי ולעיתים רואים אותם כהדחקה. אני יודעת שהדרך שלי, גם אם אינה מובנת ( כבר התרגלתי.. ) היא הטובה ביותר בשבילי. כשאני אוהבת אני טוטאלית וכשאני כואבת אותו הדבר.

את השבת הקדשתי לחשבון נפש,קראתי וכתבתי וקראתי וכתבתי ופרקתי את הסלט ירקות האפורים שיש לי בראש לגורמים ושיקמתי ירק ירק והבנתי הרבה דברים. לפעמים להתנתק מרגש לגמרי, אפילו שזה קיצוני, זה נותן לך תמונה בהירה יותר על החיים ויכולת לבחון דברים מזווית קצת יותר אובייקטיבית וממקום כזה הדברים נראים באור אחר לגמרי.

אם היה לי ספק לגבי הפרידה, כבר אין לי ספק שזה היה נכון ומתבקש. הוא לא הגבר המתאים לי ולהפך. אני לא שמחה שזה ככה, התאהבתי וזה קשה להתאכזב. אבל לא בלתי אפשרי. כנראה שיש משהו בלהיות בת 30 ובניסיון החיים המצטבר, שגורם לך להתמודד בפרופורציות אחרות גם עם אכזבות כואבות.

התעוררו לי גם לא מעט ספקות לגבי כל נושא הבדס"מ ומקומו בחיים שלי. חשבתי לעצמי שאולי הכניסה שלי לעולם הזה וההכרות שלי עם הצדדים הנסתרים באישיות שלי, בעצם גם מרחיקה אותי ממה שאני רוצה באמת. הגעתי למסקנה שזה לא נכון. כי הרי אני לא יכולה לברוח מעצמי ומהצרכים ומהרצונות שלי ואם זה חלק ממני אני צריכה לקבל ולהשלים איתו ואפילו לשמוח שאני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב.

הבוקר קמתי שלווה, אני מרגישה שאני נמצאת במקום הנכון, המקום ממנו צומחים.
אחרי המקלחת הארוכה בבוקר, התבוננתי על עצמי ( בהנאה מרובה יש לציין ) ערומה במראה ארוכות.
גוף חלק ונקי מסימנים ( חוץ מ 2 צלקות שמסרבות בתוקף להגליד).
השיער ארך ועוד מעט יכסה את החזה לגמרי כמו שאני אוהבת.
עור הפנים התחדש וחזר להיות מבריק שוב.
והכי חשוב מצאתי אותו שוב, את הניצוץ בעיניים שמשקיף בביישנות ובזהירות.
ברוך הבא, חיכיתי לך. אל תברח לי מהר הפעם.

שבוע קסום.

* בסוף לא יצא כזה ארוך :)