הרכש החדש אצלנו במנהלה הגיע אלי לפגישה לא מתוכננת ביום מאוד עמוס שלי.
הוא התיישב אצלי במשרד, אחרי שהוא הסתכל עלי עונה לאלף טלפונים וקמה בערך 7 פעמים מהשולחן וחוזרת, בפעם האחרונה שקמתי הוא אמר שצריך לקשור אותי בשביל לדבר איתי. עניתי לו תוך כדי הליכה " ונראה לך שאתה באמת מפחיד אותי עם קשירות ? " וכשחזרתי למשרד עיניו הירוקות והיפות כבר היו מבריקות והוא התקשה בריכוז ופלט " קשירות אה.. " עניתי לו בטיזריות למתקדמים וכמה שיותר חזק אם אפשר בבקשה. הוא הסמיק כהוגן ואני נהנתי נורא מהמבוכה שלו.
אני נורא אוהבת להביך אנשים. סוג של סטייה. ועכשיו שאני חושבת על זה יותר מדי זמן לא נקשרתי. מחדל.
בכלל קורים לי דברים משעשעים היום. כמעט תפסתי למישהו בתחת ברחוב בשל טעות חריפה בזיהוי האחורי.
וגם זה נורא מוזר, נראה לי שאיבדתי את התאבון שלי. כבר כמה ימים שאני לא ממש אוכלת וגם לא ממש רעבה בשביל לזכור לאכול. מוזר.
וזריקת עידוד קטנה לעצמי - רק עוד יום אחד ומגיע הסופ"ש !!!
לפני 15 שנים. 4 במרץ 2009 בשעה 13:59
