מי אני?

זה מה שנשאר לי לקוות.

אני חושבת שעברתי את מכסת הדברים הרעים שיכולים לקרות בכמה חודשים והגיע הזמן שהקארמה שלי תשתנה כבר.
כבר היו לי מחשבות שאולי אני מקוללת וכל פעם שקורה לי משהו ממש טוב, משהו קוטע אותו וזה ממש עקבי העניין הזה.
אני אלך לקבל ברכה מרב השבוע, זה לא עסק ככה. משהו לא בסדר.
חבר טוב הזכיר לי הבוקר שגם בארועים הקשים האלו, יכלו להיות לי נזקים יותר קשים וכנראה שמישהו בכל זאת שומר עלי.

אני חייבת להודות שהופתעתי לטובה מכמות הפניות וההצעות לעזרה בעקבות שני הפוסטים האחרונים מאלו שאני מכירה פחות, מכירה יותר או שלא מכירה בכלל.
זה מדהים בעיניי וממש חימם לי את הלב. תודה לכולם באמת. אין לכם מושג כמה אני מעריכה את זה.

אתמול הבית שלי המה אנשים. מצד אחד זה היה כיף, מצד שני לא נוח לי שאנשים רואים אותי ככה,אני נראית ממש רע. לפחות הצלחתי למנוע מסבתא שלי
לבוא לראות אותי, היא לא היתה עומדת בזה ואת הדמעות של אחי הגדול, על אף שהוא ניסה להסתיר, אני ראיתי.
עוד משהו ששמתי לב אליו זה שהרבה מאוד אנשים מעניין אותם יותר איך זה קרה, מאשר מה קרה וזה די מעצבן. הסקרנות מסתבר גוברת על החמלה.

ואי אפשר בלי קצת תלונות..
התעוררתי בשש בבוקר, שוב עם כאבים בלסת ובראש, אחרי שינה לא רציפה בלילה, לפחות לזה אני רגילה. התעוררתי עם מלא ליחה ושיעול עצבני.
אוי לנסות להשתעל ככה, זה סיוט. אני גם מפחדת שהאף לא יזוז ושמשהו יהרס בקיבוע וזה גם כואב ! הפנס בעין החל להתנפח ואין לי שום דרך להוריד שם את הנפיחות
כי אין לי גישה לאזור. המצח עוד כולו כמו בצקת אחת גדולה ( ותודה לזאת שהציעה לי בפרטי להשתמש בשקית קפואה של אפונה, זה ממש עזר ) ולשתות עדין אני מעדיפה עם קש.
את השיער עוד לא חפפתי, יש לי עוד פסים אדומים של דם בשיער ולא אכפת לי. למרות ההצעות לחפוף לי את השיער, אני לא מסוגלת עדין לגעת באיזור הקרקפת, הכל כל כך רגיש שם.

אין ספק ארועים מהסוג הזה מאוד מתסכלים ושוברים את הרוח, אבל אני מנסה שלא להישבר מזה. הרופא א.א.ג ( הצעיר והחתיך ) במיון אמר לי שיצאתי בזול, אני זוכרת שאמרתי לו " ראית איך אני נראית
מה עוד יכול לקרות " אז הוא אמר לי " חמודה, המכה שחטפת בראש היתה יכולה להיגמר מאוד רע, תגידי תודה.
בערב דיברתי עם חברה שהיתה איתי כשזה קרה וראתה את כל הנפילה וגם היא אמרה לי אותו הדבר שאני אגיד תודה שלא התרסקה לי הגולגולת.
אז באמת תודה לאל שהנזקים חיצוניים ובאמת שזה יכל להיגמר הרבה יותר רע.

אושו אמר שכל מה שיש לו פיתרון, לא צריך לדאוג בגללו.
אני באמת משתדלת לתת לכל המחשבות הרעות והפחדים לעבור לידי ולא לחדור אלי. לפעמים אני מצליחה ולפעמים לא.

שבת שלום.