מי אני?

טוב אני טעונה ברמות ואם אני לא אשחרר אז אני אתפוצץ.

באמת, פרידות זה לא דבר קל אף פעם, אבל למה ככה ? מה כי כשהאגו עובד השכל והכבוד בתחת ? ניסיתי להקדים / למצוא תרופה למכה. במשך שבועיים שלמים אני אומרת, לא רומזת, אומרת הפעם. שאני לא מתמודדת עם הקושי, שהקשר הזה מתחיל להזיק לי יותר מכל דבר אחר ושהדברים הכי בסיסיים של קשר חסרים לי ואני מרגישה לבד. ואם זאת המשכתי להרגיש, לתמוך ולהיות שם בשבילו כי המצב בכל זאת לא רגיל. והוא הקשיב, הסכים איתי, אמר שאני הדבר היחידי שטוב אצלו בחיים כרגע. אך סרב להפנים / ליישם, או לחילופין לתת חשיבות ותשומת לב למה שאני מרגישה. אמרתי לו שזה שקשה לו, לא אומר שלי לא קשה וגם זה לא עזר. אז לא בכוח.
אני לא מוכנה לוותר על שחשוב לי ומערכת יחסים שבה הרע עולה על הטוב, סופה להסתיים.

אתמול, ניסיתי לסיים את זה בצורה הכי פחות קיצונית והכי רגישה שיכולתי, וזאת על אף אכזבתי הגדולה ממנו והיחס המחפיר שלו בימים האחרונים. התגובה שקיבלתי היתה " תודה רבה " וסוף תקשורת. כמתנת פרידה על הסבלנות, הכנות והרגישות הוא חסם אותי במהירות האור מהפייס שלו והעלים אותי מהחיים שלו. ההתנהגות הזו, הקלות הבלתי נסבלת הזו, דוחה אותי.

מה שעוד מבעס אותי נורא כרגע, זה שהחתול שלי ( אני פתאום קולטת שהוא לא שלי יותר סעמק ) אצלו. ועל אף שאני יודעת שהוא מאושר וטוב לו ואני בטוחה שימשיך להיות לו טוב, נורא עצוב לי שאני לא אוכל לראות אותו יותר.

ומצוקת העישון הזו שתקפה את העיר והארץ בחודשים האחרונים, הגיעה גם אלי. זה לא כיף, אפילו קצת כיף אין כאן.. אין ספק זה מאוד מרגיע ועוזר לי לעבור את הימים האלו בשלווה. סעמק העולם הזה.

רגע אחד משעשע היום היה כשלקחתי את האחיינית המעלפת שלי בת השש לסיבוב באוטו והיא ביקשה ממני להיות אמא שלה. שאלתי אותה למה וציינתי כי יש לה אמא מדהימההה, קיבלתי תשובה מאוד מפורטת ומשעשעת. היא אמרה לי שאני מהממת ושאני דומה לה ושאני אוהבת זיתים ירוקים כמוה ושאני אוהבת חיות ושהיא רוצה להיות רופאה של חיות קטנות ושנטפל בחיות ביחד וחוץ מזה שאמא יותר קרובה מדודה ואם אני אהיה אמא שלה היא תראה אותי כל הזמן. היא הרגה אותי מצחוק וריגשה אותי נורא. ואגב חיות קטנות אומר, לא יותר גדול מסוס 😄

והניסיון עושה את שלו. אני יודעת שעוד כמה ימים הכל יראה לי אחרת ואני ארגע וזה, אבל עכשיו עצוב, חסר תקווה ועצבני לי.
מה שנקרא עוד סיפור אחד של אכזבה.