מי אני?

טוב די, היה לי מספיק אבל השבוע בשביל כל השנה. הלוויות, ניחום אבלים וחוזר חלילה. והשבוע עוד לא נגמר.
מרוב שנכנסתי לאבל בעצמי השבוע, לא הייתי מסוגלת לשמוע מוסיקה אפילו. אבל מספיק. מה שקורה קורה, עצוב וקשה וכו וכו אבל אני חייבת לעצור את העובדה שזה מחלחל פנימה.

האירוניה היא שאני מקבלת מכולם מחמאות על השיזוף ההורס. כמה חבל שהוא הגיע מבתי חולים והלוויות ארוכות בשמש הקודחת.

אבל זהו כפי שאמרתי הספיק לי, מיציתי ועכשיו אני אוגרת פניות לקצת חיוביות בחיים. ויש הפתעות, שאני לא יודעת עדיין איך להתייחס אליהן, או מה לחשוב עליהן אבל טוב שהן באו. התגעגעתי לקצת אקשן בחיים שלי.

ובא לי גלידה. נורא בא לי גלידה. בטעם דובדנים עם חתיכות שוקולד. אוי סיציליאנית אהובה וקרובה, נראה לי שאני באה לביקור. איזה כיף שחזר לי התאבון.

לילה טוב.