לפני 14 שנים. 24 ביולי 2010 בשעה 17:53
יש ימים שבא לי ללכת לישון ולא לקום.
משהו בניכור המשפחתי שהיה היום בצהריים, בתחושת חוסר השייכות עשה לי ממש רע.
לאסוף את אחותי מהבית בו גדלתי הציף אותי בזכרונות וכאב. לראות אותה אחרי כל כך הרבה זמן של נתק היה לי קשה. למרות השיפור הגדול במצבה היא עדיין חריגה ואני כל כך כועסת על עצמי שאני לא לגמרי שם בשבילה.
זה יום של שטפון רגשי וההורמונים המשתוללים לא תורמים למצב ולהכיל את כל הרגשות הללו לבד, זה קשה. והשיחות עם עצמי וכל זה ביחד ועם זאת לבד. מחר בטח יהיה יותר טוב.
