לפני 14 שנים. 1 בספטמבר 2010 בשעה 15:53
לקח לי כמה ימים להכיל את כל הבלאגן, הלכלוך והשקרים אבל התאפסתי. דיברתי דיברתי ודיברתי וצעקתי ודיברתי עד שלא היה בא לי לדבר על זה יותר. אמרתי את כל מה שאני חושבת ( והיה מלאן ), את הדברים הקשים והבוטים ובהתרסה מטורפת. ולבסוף הייתה הבנה. זה לא שינה את המציאות כמובן אבל את ההרגשה כן, נרגעתי קצת. ולפחות אנל'ה ממלמלת לעצמי יותר תעצרו את העולם אני רוצה לרדת. החיים האלו הופכים אותי להרבה יותר קשוחה והרבה יותר רגישה מאי פעם.
זה נעים לי החיזור הזה, זה מסיט את תשומת ליבי מהשאר וממש בריא לי לעור הפנים. חוץ מזה שממש בא לי עליו ויש לי מזימות בראש כל היום. בקיצור, הלך עליו..
פורים שמח וצום קל.