לפני 14 שנים. 2 בנובמבר 2010 בשעה 19:04
ברבוע חלון מואר-
על שמשה, מבחוץ,
צללית של דבורה
כמעט אין לראות את כנפיה.
הפוכה.
גוף צר.
שש רגלים דקות-
בגלוי עירם
באיום מכער
זוחלת דבורה
אין נכתיר אותה בדברי שירה
איך נשיר ומה?
יבוא ילד קטן ויאמר:
המלכה עירמה.
בשמש היא היתה עלה זהב נופל,
בפרח היא היתה טפה של דבר אפל,
ואגל טל בנחיל של כוכבים-
ופה היא צל.
מלה אחת של שיר בנחיל המצלצל,
בשורת רצון נמרץ בתוך שרב עצל,
תנועת האור באפר דמדומים-
ופה היא צל.
מדבשך? מי יזכור את דבשך?
הוא שם, הרחק, בכורת.
כאן, בשמשה מוארה, גופך, ראשך-
כולך עוקץ, שנעה אין אונים עלובה ועיורת.
הפחד הורג.
השמרי לנפשך.
(לאה גולדברג)