על המאבק הפנימי בין הרצון להכיר מישהי מכאן שמגדירה עצמה שולטת, לבין מישהי שולטת מהעולם החיצוני שאינה מגדירה את עצמה.
אז מאיפה מתחילים?
כשמגיע הזמן להכירות, והכל כאן בתחילה וירטואלי.
אף אחד לא יודע רבות לגבי מי שנמצא בעבר השני.
אני תמיד מוצא עצמי תלוי, בין הפנטזיה להכיר מישהי חזקה ושולטת בחיים עצמם, ושיהיה קליק, והיא עוד תתלבט ותחשוב איך לגלות לי את שליטתה תוך כדי ההיכרות. לגלות בקצב שלא "יבריח".
וככל שתגלה יותר מעצמה כך תגלה את כמיהתי הרבה לנתינה. ושכל "נתיבי הבריחה" שלי ממילא ינותבו לכיוונה ככל שתתברר שליטתה ותתחזק המשיכה.
אבל פה זה נראה קצת כקיצור הדרך בחיפוש.
מפני שזה המקום הנכון להיכרות מסוג זה אך ללא כל התמימות המתוארת בתרחיש הקודם.
כאן אנחנו כבר מוגדרים על ידי עצמנו כשולטת ונשלט.
וי גדול מסומן עוד מלפני ההתחלה, מדובר במהירות שונה.
לכן הדרך מכאן, היא למעשה האוטוסטרדה לגן עדן או לגיהינום.
כי אחר כך מתגלים לאט עולם ועוד עולם, ובין כל ההגדרות והחוקים הכתובים, הכימיה האמיתית תיבדק ברגעים ללא מילים, לא כתובות ולא מדוברות אך האמירה ברגעים מסוג זה מתבצעת מעצמה באמצעות רגש גדול.
ויש פה באתר גם הרבה ממה לברור, אנשים רבים שלא מוכנים לקבל את ההיתוך שבמפגש בין שני עולמות שונים.
אחר כך כשנוצר ניצוץ, וכל אדומה מעבירה בי רטט.
בין זמני התקשורת המזדחלים, אני שוב שואל את עצמי מאיפה מתחילים?
(חפרתי)
