מיומנו של חסר הנסיון, המנסה למצוא דרכו בים הטעויות.

הייתי רוצה לדעת מה את אוהבת,

מה עושה לך טוב.

שאדע להכיר אותך לרמה שלא תצטרכי לומר מילה.

שתספיק גחמה קטנה, סימון מזערי או רמיזה.

ואדע לממש את הכוונה!

הייתי רוצה להרגיש איך זה להיכנס למעגל של נתינה,

להתמכר להרגשה הזו תוך כדי סחרור.

כשהטווח תחום על ידך באחריות ובשליטה.

להעלות את הרף בהדרגה,

להתמכר ליחס, לדיבור, לריח, לכאב, למגע.

אני אופטימי לרוב,

ומתרכז בלחוות את הרגע עם תקווה,

בלי ציפיה.

עם מוכנות להיות מופתע,

לחיוב או לשלילה.

ושאדע להאט קצת את ההיסחפות, 

בעיקר בהתחלה.

לאגור את האנרגיה עצורה בשבילך, 

ושהמינון יהיה בשליטתך.

.

והיום...

היום כבר פחות.

פחות,

שווה לחיות.

אני קורא הסטוריית שיחות... איתך.

וזה מרגיש שהדחקתי ושכחתי,

ונתתי לשנים לעבור.

כסות הזמן כשכבת אבק המצטברת על מקומות עזובים.

אבל עכשיו אני קורא את ההסטוריה,

והייתה שם עוצמה לא מוסברת (לי).

ולא הבנתי, איך נתתי לדברים להיעלם?

כנראה שהתקרבתי פעם אל השמש,

הרגשתי שאני עלול להישרף.

ברחתי . . .

בהרבה אגדות יש לפעמים איזה קמע שמחברים שני חצאים בהתאמה ואז העולם משתגע המציאות מתבקעת ואנרגיה רבה משתחררת וכולם יודעים ששום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר.

ואני יודע שכמו בסיפור סינדרלה...

איפשהו בעולם, ישנה אישה אחת. שכף ידה בדיוק בגודל המתאים לאשכיי.

וכשהיא תתפוס ותהיה התאמה....

ושום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר :)

בתור אחד שאינו פעיל יותר מידי, עוד לא יצא לי לחוות

את הדבר האמיתי לאורך זמן.

מערכת יחסים עוצמתית עם אישה חזקה ומובילה,

תחושת שחרור ובטחון.

אני חושב שאני נמשך לניגודים, אני אוהב את המתח שנוצר בין שני קיצונים.

לפחד מלכאוב ולרצות את זה,

לאבד שליטה אך לתת אותה למישהו/י אחר/ת.

לכתוב הודעה... להעז לנסות.

לפחד מלאכזב את הצד השני, ולאכזב את עצמי יחד עם זה.

לפני שמנסים המצב הקיים הוא סוג של "לא", אין קיום ואין יכולת להעריך היתכנות. במצב כזה אני יודע שצריך לנסות. כי אין מה להפסיד. ה"לא" כבר ישנו בכיס והאופציה השונה יכולה להיות "כן". 

לפני שמנסה, אני נמצא במצב שמרגיש חי עולמות שונים במקביל כאשר אני נע ביניהם והאחוזים כל הזמן בחלוקה מתמדת. פעם 70/30. פעם 30/70  שום דבר לא מדוד באמת. לפעמים שני העולמות מתקיימים במקביל בו זמנית בעוצמות כמעט שוות.

כאשר אני מדמיין סיטואציה של מפגש בדיקה ראשון, שהתרגשות מציפה והנשימות כבדות.

שהיא אומרת משהו, ואתה יודע שכל תנועה שלך עומדת למבחן. שאתה רוצה להצליח, שאתה יודע שיהיו טעויות וחשוב שתדע לפצות עליהן בדרכים יצירתיות.

עוד לא עמדתי למבחן, ובדמיון תמיד אני יכול לעצום עיניים או להניח לזה. במציאות אין ממש לאן לברוח, ואני גם לא רוצה לברוח לשום מקום. 

מעניין איך אגיב לטון שלה, אם תהיה לי הזדמנות להתמכר לריח שלה, האם היא תדע מה היא גורמת לי להרגיש? האם הכניעה והנתינה תהיה עטופה בתחושת בטחון. שהיד תדע גם ללטף מידי פעם. שתהיה השקעה משני הצדדים ודאגה אמיתית.

חלום...

מעניין איך ואם אחזיק מעמד בהזדמנות כשהיא תבוא...

אחר כך נראה איך מתרגלים לשלב בין שני העולמות כאשר החלום הופך למציאות

Genesis / Afterglow

,Like the dust that settles all around me

.I must find a new home

The ways and holes that used to give me

shelter

.Are all as one to me now

But I, I would search everywhere

,Just to hear your call

And walk upon stranger roads than this

one

.In a world I used to know before

.I miss you more

,Than the sun reflecting off my pillow

.Bringing the warmth of new life

And the sounds that echoed all around

,me

.I caught a glimpse of in the night

,But now, now I've lost everything

.I give to you my soul

,The meaning of all that I believed before

Escapes me in this world of none, no

.thing, no one

And I would search everywhere

Just to hear your call

And walk upon stranger roads than this

one

.In a world I used to know before

,For now I've lost everything

.I give to you my soul

The meaning of all that I believed before
,Escapes me in this world of none

.I miss you more

כמה טוב להגיע הביתה,

אחרי ערב מהנה בחברה טובה.

המצעים מזמינים,

עוד כמה שעות שוב אהיה בעבודה,

מצד אחד הייתי רוצה לקחת חופש

מצד שני רוצה שלא להיות חופשי בכלל.

מוקדש לכל חובבי הרגליים

אופס...

אני אדיוט!

נתקלתי במעלית ביסקסואלית המזהה מי עומד מולה ומודיעה לו שהוא זוהה באופן אוטומטי.  מדהים !