בתור אחד שאינו פעיל יותר מידי, עוד לא יצא לי לחוות
את הדבר האמיתי לאורך זמן.
מערכת יחסים עוצמתית עם אישה חזקה ומובילה,
תחושת שחרור ובטחון.
אני חושב שאני נמשך לניגודים, אני אוהב את המתח שנוצר בין שני קיצונים.
לפחד מלכאוב ולרצות את זה,
לאבד שליטה אך לתת אותה למישהו/י אחר/ת.
לכתוב הודעה... להעז לנסות.
לפחד מלאכזב את הצד השני, ולאכזב את עצמי יחד עם זה.
לפני שמנסים המצב הקיים הוא סוג של "לא", אין קיום ואין יכולת להעריך היתכנות. במצב כזה אני יודע שצריך לנסות. כי אין מה להפסיד. ה"לא" כבר ישנו בכיס והאופציה השונה יכולה להיות "כן".
לפני שמנסה, אני נמצא במצב שמרגיש חי עולמות שונים במקביל כאשר אני נע ביניהם והאחוזים כל הזמן בחלוקה מתמדת. פעם 70/30. פעם 30/70 שום דבר לא מדוד באמת. לפעמים שני העולמות מתקיימים במקביל בו זמנית בעוצמות כמעט שוות.
כאשר אני מדמיין סיטואציה של מפגש בדיקה ראשון, שהתרגשות מציפה והנשימות כבדות.
שהיא אומרת משהו, ואתה יודע שכל תנועה שלך עומדת למבחן. שאתה רוצה להצליח, שאתה יודע שיהיו טעויות וחשוב שתדע לפצות עליהן בדרכים יצירתיות.
עוד לא עמדתי למבחן, ובדמיון תמיד אני יכול לעצום עיניים או להניח לזה. במציאות אין ממש לאן לברוח, ואני גם לא רוצה לברוח לשום מקום.
מעניין איך אגיב לטון שלה, אם תהיה לי הזדמנות להתמכר לריח שלה, האם היא תדע מה היא גורמת לי להרגיש? האם הכניעה והנתינה תהיה עטופה בתחושת בטחון. שהיד תדע גם ללטף מידי פעם. שתהיה השקעה משני הצדדים ודאגה אמיתית.
חלום...
מעניין איך ואם אחזיק מעמד בהזדמנות כשהיא תבוא...
אחר כך נראה איך מתרגלים לשלב בין שני העולמות כאשר החלום הופך למציאות