יצאתי להליכת לילה קצרה, באוויר הקר של החלק הצפוני של הארץ.
מכאן, אם מסתכלים לכיוון הנכון.
בקו אווירי ניתן לראות את אורות היישובים הרחוקים.
הם נראים כמו גלקסיות, פליאדות, צבירי כוכבים רחוקים.
אני מסתכל על מקבצי אורות היישובים,
וחושב עלייך,
ועל המרחק.
ועל זה שאחד האורות הרחוקים שם במרחק, הוא האור שלך.
בוקע מחלונך ונראה כאחד הכוכבים הרחוקים,
מהמקום בו אני נמצא.
והיום, אפילו שכרגע לא אדום ושורף בעיניים, ואני זה שמחפש משמעויות בשמיים, הירח היה בכלל באוסטרליה והכוכבים האירו את עצמם.
שוב מגיח ג'וני ואומר דברים יפים.
לא מדוייקים לגמרי, כמוני,
אבל בהחלט לא רחוקים כמרחקו של חלום ממציאות.
(כוונתי שדבריו קרובים יותר מהמרחק בין חלום למציאות)
עכשיו/ ג'וני שועלי
עכשיו, כשאדום ושורף בעיניים
עכשיו שנינו בציור מקושקש
בלילה מזה, טועם ת'שמיים
וירח מאיר כוכבים רחוקים אלף שנות אור
ואת לידי אוחזת אלף ידיים
אולי את רועדת, אולי זה מקור
אל תחפשי משמעויות בשמיים
בלילה כזה אני שלך
מחר שוב אקטוף פרחים בדרך אלייך
לקבל את אותה הבעה מלכותית
לחבר את הקו העדין של חיוך על שפתייך
אל עיני ואל פי ואל פיך
ואת לידי...
וכך זה נמשך:
בסירה לבנה עם מפרש גדול
שמש מתוקה מלאה בחום עמוק
הים הגדול התמלא שתיקותינו