היא ירדה על הברכיים והחלה לנשק את נעלי השחורות בהתלהבות של בחור בן שש עשרה שמנשק בפעם הראשונה את הבחורה עליה חלם מאז היסודי.
הסתכלתי עליה,
נעמה (שם בדוי) הייתה 165 (שכעמדה), שער שחור, שחומה יחסית ועם מספיק בשר שהגוף שלה יהיה מעניין.
היא לבשה שמלה קצרה וצבעונית וסנדלים עם עקבים.
וכרגע היא הייתה על הברכים, הראש כמעט על הרצפה, כך שראיתי רק שער שחור ושמלה.
ההזזתי קצת את הרגלים על מנת שאוכל לראות יותר טובף כיצד היא מנשקת היטב כל חלק מנעלי.
זו הייתה הפעם הראשונה, שמישיהי נשקה את "רגלי" ותהייתי מה אני אמור להרגיש: התרגשות? תאווה?
וכך מצאתי את עצמי בוחן את הסיטואציה במעין ריחוק אנתרופולוגי מוזר.
הרגשתי כאילו אני מרחף בחלל ומסתכל בזוג היצורים המוזר הזה מתחתי.
לאחר מספר דקות חזרו לבית הקפה והמשכנו לדבר. בשלב הזה התחלתי להנות מהמצב: "יש לי נשלטת!".
התחושה, שנעמה היא שלי והיא מוכנה לעשות כל מה שאצווה החלה לחלחל לתודעתי והתחלתי להנות ממנה.
השיחה המשיכה להיות כללית ונעימה (גם היום, אני לא הטיפוס שמתייחס לנשלטת שלו בגסות מחוץ לסיטואיציות מאד מסוימות בסשן), אבל נגעתי בה, לטפתי אותה באופן שלא הייתי מעז לעשות בדייט ראשון עם בחורה ונילית.
הרגשתי, שהיא שלי וזו הייתה התחושה הכי מדהימה שהרגשתי.