סיפורים מהקופסא

אומניות לחימה תמיד היו האהבה שלי.

בתחום הזה, יש אומנות ויש ספורט.

כל כך דומים וכל כך שונים.

ושניהם מרתקים.

ניטשה , 

אחד הפילוסופים המוערכים, מוערצים, מושמצים ומשפיעים על התרבות של המאה-20.

אפשר לשנוא אותו או לאהוב אותו.

קשה מאד להתעלם ממנו.

בעולם של הבדסמ, ניטשה, ייצר הרבה השפעות תרבויות משמעותיות.

באופן ישיר, ניטשה דיבר על רצון לעוצמה, על השתחררות ממגבלות המוסר הארכאי, על בחירה פרטית של מוסר.

באופן עקיף, ומעוות,  הדיקטטורות של המאה 20, לקחו את האדם העליון שלו, את החלוקה לעבדים ואדונים, ומשם זה נכנס לתרבות.

מוסר האדונים של ניטשה, הוא המוסר שבוא הפרט בוחר..

הנה הסבר AI לנושא:

ניטשה אמר ש"מוסר עבדים" הוא מערכת ערכים שנובעת מנקמנות של חלשים כלפי חזקים, ושהיא הופכת את התכונות החזקות והעוצמתיות ל"רע" (כמו גאווה או אגו), ואת התכונות החלשות ל"טוב" (כמו ענווה וצייתנות).

בתחום המיני, אפשר לראות את זה כך:

"מוסר עבדים" מיני: המוסר המקובל רואה בביטוי של תשוקות, פנטזיות וצורות מיניות שונות מחוץ לנורמה כ"רע" או "חולני". המוסר הזה רואה בשחרור מיני מלא, בביטוי של שליטה וכניעה, או בפנטזיות של כאב והנאה כדבר שראוי לגנות. הוא מעדיף ריסון, צניעות וציות לכללים מוסריים נוקשים.
"מוסר אדונים" מיני: לעומת זאת, ניטשה היה אומר שמי שמאמץ "מוסר אדונים" בתחום המיני, אינו פועל מתוך כללים חברתיים מקובלים, אלא מתוך רצון אישי. הוא חוקר את התשוקות שלו, לא מדחיק אותן, ומגדיר לעצמו מה ה"טוב" בשבילו - כלומר, מה שגורם לו להרגיש חזק, שלם, חופשי, חי ומסופק.

כך שפה בכלוב, כולנו אדונים, גם העבדים (:

רצ"ב פודקאט על ניטשה למעונינים

ונשלטים/ות נהנים יותר

מחקר מדעי רציני ביותר (:

האמת שיש לא מעט מחקרים על התועלת של בדסמ וזה אחד מהם.

כולל על התמודדות עם טראומות , 

יש מחקר גדול בספרד על האוכלוסיה החד מינית, שמראה שמי שעוסק בבדסמ מאושר יותר בזוגיות,

וכן הלאה.

ולכל השולטות פה:

ספר שלם שמסביר למה נשים צריכות לשלוט בתוך מערכת היחסים (:

מעניין מי עוד שרד מאז..

הרבה שנים לא הייתי פה, 

אבל דברים השתנו אצלי

ואני פה שוב

סקרן לחדש קשרים ישנים

ולהתחיל קשרים חדשים

אז כן, המנוי נגמר, ואני לא מתכוון לחדש אותו.

אז בהתאם למנהג הכלובי, נדרשות תמונות סוף מנוי.

וכן, אני מודע לכך, שזו הדרך של נשות הכלוב לרמוז לגברברים פה לחדש להם את המנוי.

ובכל זאת, איזה תמונה לשים?

של כאב?

של השפלה?

של הנשלטת או שלי?

בעולם שלנו, שכל כך קל למצוא ולראות הכל, לפעמים רמז מספר את הסיפור הרבה יותר טוב מהדבר האמיתי.

אני לא מאמין גדול "בחוכמת ההמון", חוכמת ההמון היא בדרך כלל "טיפשות ההמון", ובכל זאת אני בהתלבטות קשה.

זה נורא כיף לגרום לה להתחנן לזין. 

כמו שצריך, לרדת על הברכיים ולהתאמץ ולבקש וכל זה בשביל למצוץ.

מצד שני, 

זה גם כיף פשוט לקחת, לזיין לה את הפה עמוק, בלי לבקש רשות, בלי לחכות.

פשוט לקחת את מה ששלי, ממילא.

אנחנו מדברים על הפעם הראשונה, אז אי אפשר גם וגם..

מה אתן אומרות?

תמונה להמחשה בלבד, המציגה איננה שרמוטה

אני בעולם הרפואי רגיל הרבה שנים, אבל סשן מדיקל, היה הרבה זמן מחוץ לתחום.

לפני זמן מה, פגשתי בניו-יורק רופאה מקסימה שהיא במקרה גם נשלטת ואיתה התנסתי פעם ראשונה בלהקיז דם בסשן.

חוויה מדהימה מוכרח לציין.

והנה התוצאות:

לפני מספר שבועות, הייתי בפגישה עם קרן הון סיכון מכובדת.

סיפרתי להם על החברה שהקמתי וכמקובל במקרים הללו, ניסיתי להסביר להם מדוע כדאי להם לתת לי כמה מיליונים.

אחד השותפים בקרן, החליט משום מה לחלוק חידוד לשון בהקשר של גודל החברה (הקטן למדי שלי): והזכיר את הויכוח ארוך היומין: "מה חשוב יותר גודל או טכניקה?",

מכל הנוכחים בחדר, אני היחיד שחשב על ג'ודו (;

הספרות ועולם הקולנוע אוהבת סיפור מסע וסיפורי חיפוש.

משה חיפש את השה ומצא את אלוהים.

שאול את האתונות וכו'

גם במדע, רבים הסיפורים של מי שחיפש דבר אחד וומצא משהו אחר.

הסיפור החביב עלי בנושא הוא הסיפור של פנזיאס ווילסון שפיתחו אנטנה מסוג חדש והרעש שהם מדדו עם האנטנה התברר שהוא קרינת רקע קוסמית, שהיא ההוכחה החזקה ביותר למפץ הגדול. כך שכמו משה הם מצאו את אלוהים.

לפעמים, אנחנו לא מחפשים שום דבר, אבל מוצאים.

דורותי לא הייתה מספיק זריזה וההוריקן לקח אותה למקום אחר והיא מצאה עולם חדש וקסום

הסערה מצאה אותה והיא פשוט נסחפה בא למקום אחר לאגדה מודרנית.

גם אני לפני זמן מה, לא הספקתי להתחבא מהר מדי ונסחפתי בסערה לארץ עוץ

הסיפור שלי גם התחיל עם נעלי בית קסומות, אבל לא של מכשפה רעה, בעצם  אולי כן.

אין לי ספק שהיא מכשפת ותחת הכישוף שלה היו מנצ'קנים כאלה ואחרים.

הסיפור שלי הוא רק בהתחלה, ואני לא יודע מה יקרה בהמשך

אבל הוא ללא ספק סיפור מעניין.