|
|
|
לפני מספר שבועות, הייתי בפגישה עם קרן הון סיכון מכובדת.
סיפרתי להם על החברה שהקמתי וכמקובל במקרים הללו, ניסיתי להסביר להם מדוע כדאי להם לתת לי כמה מיליונים.
אחד השותפים בקרן, החליט משום מה לחלוק חידוד לשון בהקשר של גודל החברה (הקטן למדי שלי): והזכיר את הויכוח ארוך היומין: "מה חשוב יותר גודל או טכניקה?",
מכל הנוכחים בחדר, אני היחיד שחשב על ג'ודו (;
הספרות ועולם הקולנוע אוהבת סיפור מסע וסיפורי חיפוש.
משה חיפש את השה ומצא את אלוהים.
שאול את האתונות וכו'
גם במדע, רבים הסיפורים של מי שחיפש דבר אחד וומצא משהו אחר.
הסיפור החביב עלי בנושא הוא הסיפור של פנזיאס ווילסון שפיתחו אנטנה מסוג חדש והרעש שהם מדדו עם האנטנה התברר שהוא קרינת רקע קוסמית, שהיא ההוכחה החזקה ביותר למפץ הגדול. כך שכמו משה הם מצאו את אלוהים.
לפעמים, אנחנו לא מחפשים שום דבר, אבל מוצאים.
דורותי לא הייתה מספיק זריזה וההוריקן לקח אותה למקום אחר והיא מצאה עולם חדש וקסום
הסערה מצאה אותה והיא פשוט נסחפה בא למקום אחר לאגדה מודרנית.
גם אני לפני זמן מה, לא הספקתי להתחבא מהר מדי ונסחפתי בסערה לארץ עוץ
הסיפור שלי גם התחיל עם נעלי בית קסומות, אבל לא של מכשפה רעה, בעצם אולי כן.
אין לי ספק שהיא מכשפת ותחת הכישוף שלה היו מנצ'קנים כאלה ואחרים.
הסיפור שלי הוא רק בהתחלה, ואני לא יודע מה יקרה בהמשך
אבל הוא ללא ספק סיפור מעניין.
קראתי פעם פרופיל של מישהי שהגדירה את עצמה כאוויר ותו לא.
אני חושב שכל אחד מאיתנו מרגיש ככה לעיתים.
כשבאירוע חברתי, הוא/היא נשארים בודדים בצד כשכולם מדברים;
כשבעבודה מדלגים עליך עם הקידום או הטבה כלשהי...
כולנו מרגישים אוויר או שקופים או כלום...
אבל כשאוויר מקבל מטרה או ייעוד הוא הופך לרוח;
והרוח אם היא טובה, משיטה ספינות או מסובבת טחנות רוח
ואם היא רעה היא יכולה להרוס הכול.....
אז בפעם הבאה שאתם מרגישים אוויר, תשאלו את עצמכם, איך להפוך לרוח
ואם אתם לא יודעים, תשאלו אותי (:
קיבלתי היום דרישה קטגורית לכתוב לבלוג.
אכן מזמן לא כתבתי.
ומחמיא לי שמישהו שם לב וחוץ מזה, בסגנון הכלוב, הדרישה הייתה כזו שאני פשוט לא יכול לסרב לה, מה גם ששורה אחת, תעמוד בדרישה (:
אני לא יודע אם שמעתם על הפגישה בין ארדואן לפוטין.
ארדואן, תכלס בא להתנצל ולבקש שפוטין ינרמל את היחסים בין המדינות.
אני לא יודע מה איתכם, אבל כשאני חושב על מה שקרה שם בבפגישה, אני מתאר לעצמי משהו שיכל להכתב פה באחד הבלוגים.
פוטין במכנסי עור ובלי חולצה מצליף בארדואן עד זוב דם וכו'...
לצערי אני לא בקטע של גברים, אז אני אעצור כאן ואשאיר לכם לדמיין את ארדואן בתור הזונה של פוטין....
כולם מכירים את הנסיך הקטן.
אבל פועם בתוכי החשש, שכמו קלסיקות אחרות, מעטים קראו אותו ומעטים עוד יותר קראו אותו לעומק.
הנסיך הקטן, לאלו ממכים שלא קראו, ממשיך את דרכם של מסעות גוליבר ושל עליסה בארץ הפלאות, בכך שהוא מסתיר ביקורת על החברה בתור ספר ילדים.
מה הקשר של הנסיך הקטן לכלוב, אתם שואלים?
באחד הקטעים היפים בספר (לטעמי), השועל מסביר לנסיך מה זה אילוף ומבקש ממנו שיאלף אותו.
מכיוון שאילוף הוא מושג נפוץ ונפיץ בכלוב, חשבתי לחלוק איתכם כמה ציטוטים יפים מהספר.
"אינני יכול לשחק איתך", אמר השועל, "כי אינני מאולף".
על זה אמרה קוהלת "sad but true"
גם ובעיקר בבדסמ (:
"אני אהיה בשבילך יחיד ומיוחד בעולם"
הם לא זה מה שאנחנו מחפשים - שולט ונשלטת?
והשועל ממשיך:
אבל אם תאלף אותי, יהיה זה כאילו שמש נכנסה והאירה את חיי. אני אכיר את צליל צעדיך, והוא יהיה שונה מכל האחרים. למשמע צעדים אחרים אני זוחל אל מתחת לאדמה, אבל קול צעדיך יקרא לי, כמו מוסיקה, לצאת ממחילתי.
פשוט יפה
וכל דבר שאכתוב עוד רק יפריע
אומברטו אקו, הוא פרופסור איטלקי לסמיוטיקה,אחד הסופרים האהובים עלי ואיש חכם מאד.
הוא ידוע על ספרו "שם הורד", אך הספר האהוב עלי ביותר הוא "המטוטלת של פוקו".
לפני זמן מה הוא הוציא שני ספרים: אחד על תולדות היופי ואחד על תולדות הכיעור.
כמובן, שהספר הראשון שקראתי הוא על הכיעור.
יופי, שלמות, נראת לי משהו משעמם למדי.
הכיעור, הגרוטסקי, השונה, הרבה יותר מסקרן אותי.
אני לא יכול שלא להזכיר פה, איך אושימה-סאן מספר לקפקא טאמורה, על הסיבה שהוא אוהב את שוברט
חוסר שלמות, הרבה יותר מעניין.
הספר, על הכיעור, עוסק בהרבה נושאים, בין השאר, יש מגוון יצירות שמתארות גרפית, את הקשר בין אלימות לסקס ולאהבה.
התמונות מדהימות ומבעיתות כאחד. הרבה הרבה מעבר ל"שפוי", שאנחנו פה, שמחבבים אלימות וסקס, נחשוב עליו.
ובכל זאת, אקו, בוחר לצטט חלק מספר אחר, 1984, ובמיוחד את החלק שעוסק בחדר 101.
אני מתאר לעצמי, שפחות או יותר, כולם שמעו על 1984 ועל ה"אח הגדול" המקורי.
אך אני מתאר לעצמי, שהרבה פחות אנשים קראו אותו.
לטעמי, למרות שנכתב לפני 67 שנה, הוא עדיין רלוונטי, מרתק ומפחיד.
הספר עוסק בשליטה.
לא בשליטה החביבה של 50 גוונים של אפור, אלא בשליטה אמיתית.
בסצנה שנחרטה בזכרוני, אובריין, מסביר לווינסטון, מה היא שליטה אמיתית.
הציטוט הלא מדויק אומר, שלשלוט במישהו, זה היכולת לגרום לא לעשות משהו שהוא לא רוצה.
כל כך, פשוט, וכל כך נכון.
כשאנחנו פה משחקים בשליטה, אנחנו משחקים.
עד לנקודה, בה השולט מבקש מהנשלטת שלו, לעשות משהו שהיא לא רוצה, אבל באמת לא רוצה לעשות.
זו הנקודה הראשונה שבה יש "שליטה",
עד לנקודה הזו, זה משחק תפקידים.
אני לא מזלזל בשלב הראשון, של המשחק. הוא נדרש לבניית אמון הדדי.
אך כדאי לזכור, שהוא משחק ולא לבלבל אותו עם הדבר האמיתי.
מה הקשר לחדר 101?
משרד האהבה, משתמש בחדר 101 לשבור את רוחו של ווינסטון,
להבטיח את השליטה שיש לו.
לא ממש: safe, sane and consentual
אבל הכי מפחיד שיש.
ההנאה שבהתמסרות
שליטה זו אשליה. אינך יכול לשלוט בדבר בסביבה החיצונית שלך, במקרה הטוב אתה יכול, לנהל את רגשותיך ומחשבותיך.
כאשר יש לך צורך בשליטה, הצורך למעשה שולט בך והופך אותך לבובה על חוט.
בסופו של כל יום אתה מגיע למיטה רצוץ ומותש מהמאבק, מההישרדות, ובבוקר אתה לא רוצה להתעורר ליום נוסף של מלחמה.
רק כשנוותר על הצורך בשליטה ונתמסר לחוסר האונים אז נהיה בסינכרון מפני שאין במה לשלוט. דוגמא מצויינת לכך היא אופן ההחלצות ממערבולת, כאשר אתה נקלע למערבולת, אין לך במה להאבק או לנסות להיחלץ, ככל שתאבק יותר – כך תאבד יותר את כוחותיך ותגביר את סיכוייך לטבוע, "כיורד ים ותיק" שמעתי שהדרך היחידה להיחלץ היא לתת למערבולת לקחת אותך, להגיע לתחתיתה ומשם לצאת אל מחוצה לה.
איך נזהה שאנו במערבולת? מתי נדע שאנו פועלים מתוך הצורך שלנו בשליטה, או צורך קרוב? כאשר נחוש שאנו עובדים קשה, או קצת כמו שוחים אל מול הזרם.
תראו, אני אוהב נשים, אני מודה.
אם הייתי אוהב גברים, זה היה בלוג אחר לגמרי...
נשים מכל הסוגים,
גבוהות , נמוכות
בלונדיניות או ברונטיות
נשלטות מהסוג שנכנע בקלות
או דומיננטיות שמחפשות גבר חזק שיכניע אותן.
כשאני מכיר מישהי חדשה, צריך להיות את המשהו הזה, שימשוך אותי,
זה יכול להיות ציטוט של מורקאמי,
תחביב של טיפוס הרים,
דוקטורט בפיזיקה או בספרות גם יעשה את העבודה,
או שפשוט לשמוע שהיא לא נוהגת ללכת עם תחתונים (:
אנחנו רגילים לחלק את העולם בצורה דיכוטומית לשולטים ונשלטים, עבורי יש עוד חלוקה לא פחות חשובה אם כי הרבה פחות דיכוטומית.
אתה יכול להיות שולט אקטיבי (או שולטת) או פסיבי וכמובן נשלטת יכולה להיות אקטיבית או פסיבית.
ולמרות שרובנו , כך אני מניח, עוברים מצד לצד, יש איזו נטיה או העדפה לצד מסוים ומניסיוני אם אין התאמה בנטיה הזו, זה פשוט לא יצליח.
שני הצדדים יהיו מתוסכלים מהתנהגות של הצד השני.
לפני כמה ימים נפגשתי אם מישהי שהמחישה לי את הסיטאוציה בצורה מאד חזקה.
נשלטת מנוסה, גבוהה, יפה, נבונה ופתוחה לחוות ולהתנסות, אידאלי...
אלא שכשהדברים התחילו להתפתח, היה משהו שם שלא דפק.
הרגשתי שהיא נהנתנית ולא נותנת מספיק מעצמה, שהיא מנסה "לשלוט מלטה".
והיא הרגישה שאני מצפה ממנה ליותר מדי.
בדיעבד זה ברור, אני מחפש (??צריך??) נשלטת אקטיבית, מישהי שרוצה לתת, לשרת, לעשות דברים עבור האדון שלה.
ולא מישהי פסיבית, שאומרת, תקשור אותי, תעשה לי ככה ותעשה לי ככה.
האמת שגם אני אקטיבי, אני אוהב לעשות, לא רק להוביל מהכורסא, אך אני צריך את העזר כנגדי, מישהי שתהיה שם מולי,
בכל מאודה
ולא רכיכה נהנתנית שתתן לי לעשות כל מה שאני רוצה.
מישהי אמיתית,
שלעיתים תתחצף ותעמוד על דעתה,
אבל תמיד תזכור את מקומה
ואת רצונה לתת מעצמה
את כל כולה
לאדון שלה
הי
החשבון סקייפ וחשבון ה FL שלי נפרצו, הפרטים שונו ואין לי יכולת לשחזר.
כך שכל מי שהיה איתי בקשר באמצעים אלו מוזמן לפנות אלי למייל או דרך הפייס
