אנחנו רגילים לחלק את העולם בצורה דיכוטומית לשולטים ונשלטים, עבורי יש עוד חלוקה לא פחות חשובה אם כי הרבה פחות דיכוטומית.
אתה יכול להיות שולט אקטיבי (או שולטת) או פסיבי וכמובן נשלטת יכולה להיות אקטיבית או פסיבית.
ולמרות שרובנו , כך אני מניח, עוברים מצד לצד, יש איזו נטיה או העדפה לצד מסוים ומניסיוני אם אין התאמה בנטיה הזו, זה פשוט לא יצליח.
שני הצדדים יהיו מתוסכלים מהתנהגות של הצד השני.
לפני כמה ימים נפגשתי אם מישהי שהמחישה לי את הסיטאוציה בצורה מאד חזקה.
נשלטת מנוסה, גבוהה, יפה, נבונה ופתוחה לחוות ולהתנסות, אידאלי...
אלא שכשהדברים התחילו להתפתח, היה משהו שם שלא דפק.
הרגשתי שהיא נהנתנית ולא נותנת מספיק מעצמה, שהיא מנסה "לשלוט מלטה".
והיא הרגישה שאני מצפה ממנה ליותר מדי.
בדיעבד זה ברור, אני מחפש (??צריך??) נשלטת אקטיבית, מישהי שרוצה לתת, לשרת, לעשות דברים עבור האדון שלה.
ולא מישהי פסיבית, שאומרת, תקשור אותי, תעשה לי ככה ותעשה לי ככה.
האמת שגם אני אקטיבי, אני אוהב לעשות, לא רק להוביל מהכורסא, אך אני צריך את העזר כנגדי, מישהי שתהיה שם מולי,
בכל מאודה
ולא רכיכה נהנתנית שתתן לי לעשות כל מה שאני רוצה.
מישהי אמיתית,
שלעיתים תתחצף ותעמוד על דעתה,
אבל תמיד תזכור את מקומה
ואת רצונה לתת מעצמה
את כל כולה
לאדון שלה