לפני 15 שנים. 5 באוקטובר 2009 בשעה 8:52
"תני לי לראות אותך
מתפשטת מולי..."
גרמת לי לבכות....
שאריות של החיים
זה צריך לצאת החוצה, גם אם תחזיקי חזק הכל בבטן - בסוף זה יתפרץ, וזה ישרוף אותך כל הדרך למעלה, יכלה אותך, ירסק... וכל דמעה תצרוב את עור פנייך - ולעולם תדעי כאב.לפני 15 שנים. 30 במרץ 2009 בשעה 14:01
כשהוא מכאיב לי - אני כואבת בשבילך
כשהוא נוגע - אני נעלמת במחשבות שלי עלייך
כשהוא שולח יד מלטפת - אני בוערת ונצרבת
כשהוא לוקח - אני נותנת בשבילך.
לפני 15 שנים. 22 במרץ 2009 בשעה 14:41
ולעולם תדעי כאב, והכאב ידע אותך, יעטוף אותך, יכתיב את צעדייך, יחליש את רוחך בכל עת שאפילו יעלה בדעתך להשתחרר.
ולעולם תדעי כאב, כי מכאב באת ואל כאב תלכי.
ולעולם תדעי כאב... כי הוא כל מהותך.