שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאריות של החיים

זה צריך לצאת החוצה, גם אם תחזיקי חזק הכל בבטן - בסוף זה יתפרץ, וזה ישרוף אותך כל הדרך למעלה, יכלה אותך, ירסק... וכל דמעה תצרוב את עור פנייך - ולעולם תדעי כאב.
לפני 15 שנים. 22 במרץ 2009 בשעה 14:41

ולעולם תדעי כאב, והכאב ידע אותך, יעטוף אותך, יכתיב את צעדייך, יחליש את רוחך בכל עת שאפילו יעלה בדעתך להשתחרר.

ולעולם תדעי כאב, כי מכאב באת ואל כאב תלכי.

ולעולם תדעי כאב... כי הוא כל מהותך.

Cafe​(שולט) - :(
לפני 15 שנים
A v​(שולט) - עצוב
לפני 15 שנים
עורגת חלומות - אני מהאסכולה הגורסת כי כאב הוא לא בהכרח דבר רע.
החוכמה היא- מי שולט במי
הכאב בך או שאת שולטת בכאב (או בצורך בכאב)

כשהתחלתי את כל העניין הזה של התוודעות לכאב, לצורך בו, לתלות בו וגם לעונג שניתן להפיק ממנו, נשלטתי על ידו. זה באמת לא היה כאב טוב, אבל הוא כנראה היה הכרחי כדי שאתקדם הלאה.
והתקדמתי
היום אני מכתיבה את צעדיו
:)
בהצלחה
לפני 15 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - אכן, יש בזה משהו.
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י