לפני 16 שנים. 6 בינואר 2008 בשעה 14:13
כתבתי המון.. מחקתי את כולם.
כמו סופר שקצת התבלבל בדרך.
רוצה לומר שכקהילה, די שמחתי לראות שאתם לא כאלו מפחידים כפי שזה נראה מהצד.
עדיין נמצאת בגאווה- מודה ומתוודה בפנייך, גור 😄
לא יודעת ממה אני צוחקת באמת- מכך שמכים בי בשוט או מכך שזה מחרמן ומביך?
לא מזדהה עם שחור.
מזדהה עם הנותנים ולא עם אלו שמקבלים.
עכשיו אשאל את עצמי-
מזדהה עם-
הנותנים להכאיב?
או הנותנים מכות?
ולא מזדהה עם-
המקבלים מכות?
או המקבלים את האפשרות לתת מכות?
זה רק מראה שעדיין יש לי הרבה פנים- לא מזדהה עם עצמי.
מגוונים בהירים ויפים של אור אהבה ומנסרה של צבעי קשת בענן,
האפלתי עצמי בתוך השחור,המזוהם וערפדי.
ולמרות הכל אוהבת לגוון בחיים בעיקר כשמדובר בעינייני נפש וגוף כאחד.
ומודה, די מחרמן כל הסיפור הזה.
ועד לפעם הבאה
בהצלחה לעצמי :)