כתר ומלכות עולם

קצת ארוך..תיהנו

כמה ימים לפני שנחשפתי לעולם הזה כאן,
מורה לטנטרה הביט בי ושאל: "האם התנסית בסאדו מאזו? את נראית כאילו את מנוסה בעיניין". הדבר היחיד שהבעתי זה גועל וחסידות מסויימת.
אך גם הזדהות עמוקה שיש בי אלמנטים של שליטה, שאני מאד אוהבת לשלוט במצב.
אחרי שיחה עמוקה ודי חודרנית הוא הצליח להוציא ממני את מה שהמסכות שלי מצליחות להסתיר.
הוא נכנס בנפשי עמוקות יותר משחשבתי,
חזרתי מותשת ואף רוצה להחזיר לו, להכות את נשמתו עד דם! ולהכות את העולם את שמגיע להם, ולהחזיר לעצמי את מה שנלקח מתוך התכחשות אחת גדולה.
והנה לא עובר חג המולד, יום שישי הגיע. חבורת חברים מחפשים היכן לבלות את ערב שישי.
עברנו מפאב לפאב, יש הרבה פלצנות בעיר הזאת.
חזרנו לשכונה המוכרת והעוטפת בתקווה לגאולה וקצת הרבה ריקודים חופשיים וסקס ואולי איזה אורגיה קולקטיבית. מצאנו עצמנו בבית של אחד החברים רוקדים טראנס לשיחרור האנרגיות היינו 11 בסך הכל. זה המון אנרגיות, לא כך?
ירדנו שוב לשכונה קבוצה גדולה רוקדת בשכרות מטורפת.. והנה הגענו למקום שידוע שיש שם ריקודים ותחושה ביתית בלי הרבה פלצנות.
נכנסת, קצת אפל אך מרגיש טוב, כולם מחופשים- איזה יופי. מה, מסיבת תחפושות?
ואז ניגש אלי בחור (קצת הזויי) "נעים מאד, את מהכלוב?"
הסתכלתי ימינה ואז שמאלה "הממממ, לא נראה לי" ותוך שניה נפל לי האסימון איפה אני נמצאת, למרות שלא הייתי מודעת לכך ש"הכלוב" זה בכלל אתר באינטרנט.

ציפיתי לראות את החברים מסתלקים ואני איתם יחד. אף על פי שרציתי להישאר ולרחרח. לתדהמתי רוב החברים כבר הספיקו להתחפש ולהיעלם בתוך האנשים. טוב, סוג של אישור(-אף אחד לא יצחק עלי 😄
ישבתי לי בצד, מנסה להבין ולהבין- לא מרפה מהמחשבות. מה לי ולזה? אני באה מעולם הטנטרה בכלל, מעולם שליטוף עדין ורפויי מעלה את כל החושים להיי מטורף.
מה, מה הולך פה לעזאזל?
כרגיל כפי שאני מכירה עצמי ממש טוב, "הפנתי את עצמי" אל האדם שאם לא הוא, אני בספק מאד אם הייתי יושבת לכתוב כאן עכשיו באתר הזה על רקע שחור מאד.(כרגע)

הוא לא בתחפושת, מבוגר- סימן שיש לו מה לומר לי!
מתקרב, אני מסכימה בסימני גופי.
"נעים מאד אני 009", "נעים מאד אני ליליאן" (אמרתי את שמי האמיתי- כרגע זהו שם בדויי)
"את לא מכירה אותי?"
שוב,עיניי מרצדות ימינה ושמאלה, "לא.." לא מצלצל לך השם הזה?"
"בכלל לא.בעצם, אולי את המספרים 0, 0 ו-9, כן."
קיצור הסקרנות שבי התעוררה, ומהר מאד מצאתי עצמי שואלת את כל השאלות האפשריות. 009 וחבריו כנראה ראו משהו שאני לא ראיתי.
"להביא את המזוודה?" שאל את החברים ההזויים "כן..." כולם עונים
"לא...! לא צריך, בשביל מה?" נבהלתי 😄
והנה המזוודה נפתחת, לא הבנתי מה כל דבר,
חוץ מזה שהבנתי שזה- או מעור. או מברזל וניטים. או מעורבב בשני החומרים. לאט, לאט. דבר, דבר. אני שואלת, הוא מציג, ומנסים יחדיו.
כשהוא הגיע לאזיקים הבנתי שיש לי קלסטרופוביה קשה ביידיים. וכאן גם הבנתי את התרפיה המדהימה שיש בסאדו.
אני מבחינתי מלכה!! כך חשבתי לתומי..
ממש תמימה שכמותי!
קולר, הוא שם עלי קולר! "מגניב" אני אומרת בתמימות "כמו לפנקיסטים וללסביות" ממש התחלתי להשתעשע עד שממקום לא צפוי שרשרת תפסה את קולרי... מה? מה קורה כאן?!? "רדי על ארבע!". "אה, מה אני לא רוצה להיות עבד" וצחוק יוצא ממני של פחד, מבוכה, ומשחק יחדיו... "אני לא עבד" ומתגלגלת מצחוק.
מרימה את עיניי לראות מה החברים יגידו. ממש מניאקים כל מה שהיה להם לעשות זה להריע "כל הכבוד אחותי לכי על זה!" "בני זונות,תשתקו! אני לא עבד!"
נקשרתי לעמוד שליד, אני מבחינתי בטוחה, כי 009 לידי, מרגיש לי שהוא יודע מה הוא עושה.
פתאום התחילו להתקרב האנשים השחורים, הפריקים ההזויים שממש, אבל ממש מפחידים.
מה? איפה 009 נעלם מעיניי? אמא'לה מה קורה?
(וכמובן איך אפשר בלי?) בחור חתיך הגיע ואסף אותי,אז פתאום לא כזה התנגדי 😄
תמיד זה מתחיל מבחורים חתיכים- לפחות בחיים שלי.
הוא מגלגל את השרשרת שתופסת את הקולר ומקרב אותי אליו, מממ, מעניין, מחרמן משהו 😄
תרדי על ארבע, ירדתי כמו גדולה בצחוק מתגלגל כמובן.
מלכה מדהימה הגיע והמשיכה בתפקיד השולטת אני מבחינתי כל עוד בחור חתיך ואשה יפה בתמונה טוב מטוב! לא הפסקתי לצחוק בזמן ההשפלה הגדולה מול 11 מחבריי (חלקם נשואים,רוחניים,טנטרים,ושומרי צניעות במידה מסויימת..חח הזויי ביותר)
(מתגלגלת מצחוק בעודי כותבת לכם את הפעם הראשונה)
סיימנו עם הקולר, הבנתי, הפנמתי.
עברנו לשוט, צחוק מלווה ברצון לחוות, טוב מה עושים? החתיך שעומד מולי מרים את שרוולו מצביע לעבר זרועו ומסמן לי להכות...הצלפתי ומיד נבהלתי, אויש,הוא בסדר? אני הכאבתי לו?
פרצופי התעקם והפך לפני אמא רחומה. בפנים עמוק רציתי להמשיך להכות, אך לא הסכמתי להתוודות.
הכנות והשיחה שהייתה שם די הדהימה אותי. החתיך שמולי שוב מנסה לעצבן אותי במילים, "מי הרגיז אותך? מי נתן לך דוח? מי התעלל בך? תוציאי.."
הוצאתי, בזעם רב.
009 שואל לשלומי כמו דמות אבהית שכזאת, אני רועדת מזעם ועצבות יחדיו.כאחת שדי ערה לגופה, מבינה בתחושות, אך לא מבינה במילים מה קורה לי במערכות הגוף,

סיימתי את הלילה מרוב חרמנות יתרה עם טנטריסטית אהובה הבחור החתיך ועוד בחור בחצי אורגיה מעניינת- לא מוכרת.
אם הם לא היו מצהירים מי הם, הייתי בטוח רואה עליהם את סימפטום המתעללים ואף אנסים בפוטנציאל לא קטן 😄 בגלל ההצהרה והידיעה אז ראיתי בהם הדבר ההכי עדין שאשה יכולה לדרוש מטיפוסים שכאלה 😄
לסיכום, לפעם הראשונה אני חושבת שהצלחתי לבחור בדבש- כמו שטנטריסטית תמיד יודעת מה להביא לעצמה.
הרצאה נחמדה, כמה מסיבות רצופות, חברים נחמדים מאד.
סשנים חביבים ומחרמנים משני דרקונים מתחשבים.
ואתר מגניב שניתן לשתף ,לקרוא שיתופים ובעיקר ללמוד ממנו.

לא יודעת איזה צד אני,
אבל לא נראה לי שכרגע זה כזה חשוב.
זה יבוא, עם הזמן והחוויה.


ועד לחוויה הבאה... מסכמת את החוויות האחרונות בצחוק מתגלגל 😄