לפני 16 שנים. 19 בינואר 2008 בשעה 16:52
אז הנה למרות הכל...
קצת כואב לי. (נפשית)
קצת הרבה,
אשתף את חוויותיי עם 009, אלקסי, בלאק דרגון, חן ובן זוגה במועד אחר.
אני לא שייכת לאף אחד יותר.
מישהו היום בבוקר שלח אותי לדרכי.
את בדס"מ כמו כולם אמרת, בתחושה של קרירות אך עם הרבה עומק מצידי.
יש בי רצון למרוד, לברוח.
כואב לי, וואלה מעמת!
כמה עברו ושבו בחיי... המון, באין סוף צורות, לא כאב לי כמו שהיום, עכשיו, ברגעים אלו ממש כואב לי.
שוחררתי
אינני מקולרת אליך יותר גור.
קיבלתי ממך המון, היית כזה פתוח ומאפשר באמת!
לא חושבת שזה היה מתאפשר לי עם כל הסביבה הקנאית הזאת (לפחות בסביבתי שלי)
מפסיקה להרבות במילים
תודה אהוב יקר שלי
בחיבוק אחרון ממני אליך כגורה והלאה כמתבגרת.
אוהבת באמת, ללא תנאי, נקי ומטוהר
