כתר ומלכות עולם

אחרי הפוסט האחרון, נזכרת בהזמנה של חבר שחוגג את יומולדתו מיום חמישי.
עוד לא ישנתי מאז הלילה בנולימיט לא כזאת עייפה, יד ימיני פצועה עם עצבות יתרה, מחליטה להגיע למסיבה.
נפגשנו כולנו, הונילים שהגיעו יחדיו למסיבה בטעות של בדס"מ.
מסתבר שמאז כמה בחרו להיכנס לזה, וכמה יצאו מהארון ולא מפחדים להזדהות כבדס"מ.
הערב מתחיל להיות כיף מוזיקה שיחות על מה שביניהם ריקודים ומישהו שמוכן לקבל סטירות ולהיות מושפל מולי. בבדסמ אני לא מלכה, בחיי האישיים אני סופר מלכה.
והנה אני מוצאת עצמי מבצעת סשן בבחור סאשן סטירות והשפלה מול החברים הונילים שלי.
קצת מבולבלת לגבי המצב אף אחד לא מראה מקום של פניקה או פחד. אישור מצידי להמשיך ולהשפיל. חבר טוב שישב לידי ושנים שהוא בבדסמ מסביר לשני כמה הוא זכה במלכה טנטרית, מגע יד אחר לגמרי מצידי, משפילה באהבה ויחד עם זאת מוציאה ממנו את כל העצבות והכעס שיוצא מתוכו.
הרגשתי כמטפלת נפשית יותר מאשר דום. משם הלילה מתחמם לו רקדנו.
האנשים שהראו איזה שהוא סוג של פחד יצאו להם לאתים. נשארנו איזה חמישיה עוד אחד רוצה ספנקים בישבנו והנה אני על הספה הוא מתחתיי משפילה אותו כמו שצריך עם כל מיני אביזרים שנמצאו בחדר המסיבה.

"אחלה סיום ליום ההולדת" צרח בן ההולדת בשכרות מטורפת.
שאלתי את הבחור שלא בקטע ההוא שקיבל סטירות בתחילת הערב אם הוא מוכן לקבל בטוסיק.
הוא פחד אך החרמנות שלו לא עצרה את גופו מלהרים את הישבן ולהוריד את מכנסיו.. והנה עוד סאשן מעניין יותר מנטלי למרות הכאבים בישבנו.
מצאתי עצמי שוב כמטפלת אוהבת שמעבירה לו אהבה וטיפול מסור בנפשו המתייסרת.
ובכל זאת גם אחרי הלילה הסוער העייפות מכל סערת הרגשות ושיחרור קולרי אני מצהירה בזאת שלהיות מלכה בחיים זה טיבעי עבורי.
אך בבדסמ מעדיפה להיות הנשלטת.