תאכלס מההתחלה לא הייתי בהכחשה, אין למה להתכחש.
תשאלו למה כתר ומלכות עולם?
כתר= עליון
מלכות= תחתון
למרות שאני בהתלבטות כזאת..
בעצם כן, זה הבלוג שלי אני אכתוב את מה שאני רוצה!
לא אתפלסף לכם על עולם הקבלה, גם לא מעניין אותי לעשות זאת.
דרך הבדס"מ אני חווה את העלייה והירידה ההדרגתית מהגוף אל הנפש, ומהנפש אל הגוף.
ואם כבר מלכות, מלכות הוא הרובד שהכי בקרקעית- ההכי נמוך מכל עשרת הרבדים ואף על פי שזה נשמע שחור אפלולי ואף חומרי, הסיכוי להגיע "לאלוהים" "להארה" לתובנות הגדולות" או איך שתקראו לזה (כל דבר מתאים) הוא רק דרך המלכות!
המעבר דרך המלכות מובילה אוטומטית אל הכתר- המקום שאין בו כלום- ויש בו בעצם הכל.
כי כמו שהוא נטול, כך הוא יכול להתמלא במה שבא.
ללא שיפוט, ביקורת, פחדים או מניעים פנימיים.
נקי, טהור, זך, מכיל, מקבל, נותן, אוהב או כל מילה שעושה לכם טוב.
למה בעצם כתבתי זאת?
אתמול, במקום ההכי מלכותי שיש בעיניי- נולימיט
מדברים על אורגיות, הצלפות.
שוב, אפלוליות
מוצאת עצמי בשיחה פילוסופית מעמיקה ושלא אני זאת שהשתתפה, רק צופה ומקשיבה.
ולאחר מכן מניחה ראשי כמו ילדה קטנה שמקבלת, פשוט מקבלת אהבה.
אהבת אב לבת. ממש כך. חווה דאגה מלאה מהאדם שיחסית מעלה בי המון דברים רגשיים קשים.
בעימותים ומאבקים פנימיים קשים ביותר, מרפה את הכל, כולל שריריי הפנים.
ופשוט נותנת לאדם לתת לי. אף על פי הכל, כולל האווירה.
בין הכתר ולמלכות עולם, יש הפרשים גדולים מאד.
אך אין אפשרות לממש את אחד מהרבדים מבלי לעבור דרך אחד מהם.
עברתי מהכתר (המימוש הקודם) אל מלכות עולם.
בתקווה להתעלות מהמלכות, לכבוש את היצר הפנימי ההרסני, ולהגיע אל הכתר באהבה רבה
אל עבר השיעור הבא אל המקומות החדשים שרק דרך בגרות מסוימת אוכל לחוות אותם.
לפני 16 שנים. 22 בינואר 2008 בשעה 16:49
