כתר ומלכות עולם

האדמה והעולם נמצאים שניהם בתוכי.
כל דבר שאני רואה סביבי והשפעתו אלי אינו אלא השקפות המדויקת של הקיים בתוכי. כאשר אני רואה וחשה יופי בחיי, אני מבחינה באדמה, בחיים שבי. כאשר אני רואה בעיות וחשה חוסר בחיי, אני למעשה מתבוננת בעולם.
על מנת להגיע לחיי אלמוות על האדמה שבתוכי, עליי למוסס את קשריי עם העולם. חמקנותם של הקשרים האלה היא שטנית. הם הכאב הנפשי או הרגשי שאני חשה בכל זמן נתון.
עליי להיווכח בכך מבלי להקהות את העוקץ - להסתייג ולתרץ,כפי שיעשה העולם שבתוכי. עליי לעמוד מול הכאב שבי, העולם שבי, בלי לברוח לצידוקים. אין צידוק לאומללות - פשוט אין.
על מנת להסיר כל ספק ולמנוע פירוש אחר לדבריי, מרשה לי לחזור על אמת הבסיסית: כל כאב נפשי או רגשי שאני חשה בכל זמן נתון בחיי, והסיבה אינה חשובה, הוא תוצאה של העולם שבתוכי. עזבתי את האדמה ואני מתמקדת בעולם.
עליי להתבונן בתוכי ולהבין שהכאב או המבוכה שבי הם אהבתי לעולם.עליי לראות מבעד לעולם ולהבין מהו, מה הוא עשה ועושה לי.
העולם יישאר בעייתי ומלחיץ במידה שווה לאהבתי אליו.
עליי לשקוע לקרקעית, העולם שבי, בדממה ובאומץ לב ואז לעבור דרכה. זה יהיה הגהנום לזמן מה, אבל זה הגהנום שלי ולא של מישהו אחר. הגהנום שנהניתי ליצור לעצמי עלי אדמות כאשר האמנתי בעולם וקשרתי עצמי לערכיו, דרכיו והחפצים והאנשים שבתוכו, למרות שכל אלה תמיד ינטשו אותי ויחמקו ממני, כל מה שאני אוהבת בעולם יגרום לי לכאב. הכאב הזה הוא הגהנום שדרכו אני חייבת לעבור - עכשיו אני בתהליך המוות הפיזי שלי.
אם אעבור דרך הגהנום בדרך הלא נכונה, אלך סחור-סחור ואצור יותר בעיות, יותר עולם אינסופי, יותר גהנום לעצמי. אם אעבור דרכו בדרך הנכונה, אתאחד עם היופי והשמחה התמידיים עלי אדמות - בתוכי וכעצמי. למרות האימה והפחד לא אאבד דבר. כי רק הפחד מת.

היי דום ודעי כי אנוכי גיהינום.
אל תתלונני.
אזרי אומץ.
דום ודעי כי אנוכי צדק.
התאזרי סבלנות.

דום ודעי כי אנוכי אלוהים.
כי אנוכי אלוהים, רוח האדמה
מתחת לעולם שבך.
כאשר תדעי אותי בדממה
תתאחדי עם שמחת החיים שעלי אדמות
והיית אחד איתי.

דום. הקשיבי.
בלי מחשבה.
רדי לתוך עצמיך.
חזרי לאדמה.
חזרי לחיים.
חזרי אליי.



בהשראתו של אחד מהמורים הגדולים של חיי- בארי לונג.