כתר ומלכות עולם

אחד מהדרכים הם ההבנה שזהו דיי עם כל הבחוץ, יצאתי הרבה גיליתי עולם שלם שהובילני אל עצמי שוב. חוויותיי הטנטרית יותר מתעצמות ודווקא שאני עכשיו ההפך ממה שהטנטרה לימדה אותי. או בכל אופן ממה שלמדתי כאן מהעולם המערבי.אין לי הרבה אינדיקציה לגבי החוויות שבמזרח. קראתי את ההקדמה של בארי לונג כמה וכמה פעמים. על הרגע שבו צריך להתחבר לאדמה לעזוב לרגע את העולם. ושוב אני מתעסקת עם העולם, אוף!

כמה אהבה יש לי לתת בעולם הזה לאנשים אהובים ולאו דווקא כאלה שאני אמורה להכיר באופן אישי. כמה כוח פנימי יוצא ממני בעולם הזה בכדי להיות מי שאני באמת. ממהותי הפנימית. מבלי שיחשבו עלי מחשבות מערביות קשות וכל מיני סטיגמות למיניהן.
אני כשלעצמי משתדלת להיות בסנטר שלי בכל רגע נתון. וכל הזמן אני חווה אנשים שמגיעים ממקום שיפוטי ומנסים לקחת ממני אותי! ממקום אנכי, כמו גניבה לא מודעת שכזאת אך ברורה וגלויה לעין.
כמה כוח אני צריכה להוציא, כאן בעולם הזה?

זה גורם לי לרצות להיות כמה שיותר פנימה, בתוך עצמי.
להסתגר. ללמוד מחוויות שנקרות בדרך.
לתרגל שוב, לבד. מבלי לתת לאדם שכמה שנדמה לי שאני מכירה אותו,
אני מגלה שאת האינטימיות אני חולקת עם אדם זר לחלוטין. נמאס לי לומר לאנשים כל הזמן מה מתאים לי ולבוא עם (כפי שאיזה אחד אמר) "הוראות הפעלה".
קצת מתסכל,

ראיתי אמש בנו לימיט הופעה שהסאבית עשתה הצגה של שפחה. ניקתה, הפשיטה אותו וכל מיני עבודות של שפחות.
לא! לא מתחברת לזה- לא חסר לי בחיים הללו להיות שפחה, של כל העולם. דאגתי להרוויח את מקומי בעולם הזה.
וכן אני מזוכיסטית לא קטנה- אבל לא שפחה נקודה!
אל תאמר לי מה לעשות- אני לא אעשה.
אני טובה בלעשות- אם תפסיק לשדר לי את רצונותיך האנוכיים.
זה כמו שאענג אותך במיטה ותיקח את ידיי ותניח אותם על הזין שלך- לא תקבל! ואפילו תלך להזדיין.
שיט אני פתאום כועסת.

חלומות של תת מודע פוקדים אתי בזמן האחרון. כמה הם מספרים לי את מה שאינני מסוגלת להודות בפני עצמי.
עוברת עמך שיווה שאקטי. וואו אתה כזה ממכר!!!
ממכר בצורה כזאת שלעולם, אבל לעולם לא אסכים לחצות עמך את הגבול, למה?
אני לא יודעת למה, זה בלתי נשלט,
אני לא מצליחה עם המקום המנטאלי. לא מולך ולא מול אף אדם שיעשה זאת.
אדם שרואה אותי- בלי שום מסכה על פניו גורם לי לפחד ממנו נקודה!
כי רק הוא רואה אותי, ופניו משקפות לי כמעיין ראי לעצמי בלי המסכות שלי- וזה מפחיד! וזה גם קשה.

קיצור... מלא כעסים שפכתי כאן.
התקררתי כהוגן, וזה לא מגיע לי אז זה מעצבן! למה? ככה!
הקאתי את מה שלא היה לי להקיא כשקמתי ואחר כך את הקפה, ועכשיו את הסנדוויץ' ...
יש לי כאבים בקיבה ובגרון ואפילו בריאות, יש לי צמרמורות שמכאיבות, ועצבים בגוף!
ושבוע דחוס ומלא עשייה.

בכל זאת
אני מאמינה בדרכים שנסתרות האל מוביל אותי.

לילה טוב!