כתר ומלכות עולם

לפני שבועיים בערך אחת מהחברות שלי שהיא מורה לטנטרה וגם למדתי ממנה המון. קיבלה דיווח לא נעים שיש לה סרטן השד.
קיבלתי הצעה להחליף אותה, המחמאה הגדולה יותר היא, שמכל המורות והמטפלות היא בחרה רק בי. היא העדיפה אותי על פני מורות ומטפלות של שנים. אחת מהן היא המורה שהעביר אותה חניכה.
הייתי קצת בהלם, חזרתי הביתה בכדי לעקל, להיות בביתי הנוכחי. לראות את מקומי שלי בכל הסיפור. חלק מהפחדים הגדולים שלי הוא הפחד שנכנסתי אל הלא נודע בבדס"מ.
לא עברו כמה ימים ודחיתי את ההצעה, למרות שזה חלק מהיעוד שלי, למרות הסכום הלא קטן שהציעו לי. דחיתי כי הרגשתי שהדרך שלה בטנטרה היא לא הדרך שלי. אולי רק חלק אבל לא,
לא הדרך האישית וההתפתחותית שלי.
יום שני הלכתי לסדנא לטנטרה לסייע למורה האישי שלי לשעבר. ואלה בעיניים עצומות כבר עשיתי את הכול, הנחתי אנשים לא היה לי קשה להביא את הג'וס (כחלק מהשחרור) ולא היה לי קשה לבוא לאדם מבוגר ולהיות איתו בלב שלם ופתוח בזמן שכמה בחורות דחו אותו.
אני מבינה אותן, לפני חצי שנה גם אני הייתי בסרט הזה. זה מפחיד, ואם אישה לא יודעת לנתב את הגבר לאן שטוב לה ונעים לה ולא קשובה לעצמה יש מצב שרק תסבול או שתדחיק את החוויה.
טוב מה אני חופרת לכם על חוויותיי הטנטריות?
אה, כן.
אז המורה שלי בא בסוף והעביר לי מסר, "כל הכבוד לך, גם התגברת על הפחד, וגם נהנת מזה- טנטרית אמיתית"
הרגשתי שהוא משחרר אותי מתפקידי באהבה. לא ממקום שאני לא רצוייה, אלא ממקום שכבר עליתי מדרגה.
למחרת מתקשרת אלי המורה ושואלת בפשטות- רוצה לבוא לטפל? הזוג לא רוצה לעבור את הטיפול בלי אישה נוספת.
מצאתי את עצמי מודיעה לה שכן, בתנאי שאני מגיעה מהדרך שלי ולא מדרכים של אף אחד.
כי דברים ודרכים לא אמיתיים לא עושים לי את זה!
היא הסכימה. אני עכשיו שעתיים לאחר טיפול, מלאה באהבה אין סופית.
מסופקת מכך שבטיפול עצמו הייתי אני ולא הייתי צריכה לרצות אף אחד- גם לא את המטופלים!
אז בגישושים אחרונים ואל עבר הלא נודע, אני יכולה לומר שיש לי עבודה חדשה שמכניסה הרבה- אבל הרבה כסף בפחות ימים ושעות. שאולי בעתיד אני כבר לא אצטרך לעבוד בעבודה הנוכחית.
וגם אני מממשת עוד תחנה שבדרך אל היעוד שלי 😄
עדיין חוויותיי בבדס"מ הם חלק מהלימוד העצמי שלי.
אני מסופקת מהשבוע האחרון. עדיין הוא לא הסתיים אז לא אחתום אותו עכשיו יש לי עוד כמה ימים משוגעים וכיפיים 😄