אחרי שאת הלילה הקודם העברתי עם הדרקון הראשון וסאבדומית מה שהיה הזויי בפני עצמו.
מצאתי עצמי חוזרת, שוב.
לילה, כולם ישנים.. 😄
ספונטני לחלוטין.
אני בסך הכל רציתי לממש את פנטזיית ה "שיווה שאקטי" שלי ומצאתי עצמי בלילה ובוקר הזויים במיוחד.
מערת דרקונים.
פשוטו כמשמעו!
לא זוכרת הרבה, אולי יפלו לי האסימונים מאוחר יותר.
פותחת את הכנות בפני הדרקון השני, כמה יש בנינו דיסטנס וזה חייב להשתחרר.. אחרת הסאשנים לא יהיו מושלמים.
מתחילים בסאשן, הדרקון הראשון עובד עליי מנטלית עם סטירות.
"תצדיעי!, זקוף, יד ישרה!!",
בום סטירה, לפרצוף, יותר מנטלית מפיזית ... משקשקת מפחד,
הדרקון השני מתעד את הכל בווידאו.
ידיי קשורות לחבל שתלוי מתקרת הגלריה.
לפני שפי נסגר מבקשת מהדרקון השני שכל מה שמרגיש לו יעשה, ושלא יחשוש.
אחרת ארגיש זאת והתוצאות יהיו שונות, עיניי נחסמות.... הצלפות, וכמה שיותר... מפשיטים אותי. אני מוטלת בידיהם של שני דרקונים. שלא יודעים שובע, רק פעמון קטן בידי הוא הדרך לגרום להם לחדול.
אין ספק שזה היה סאשן כואב, אך מנטלית כואב יותר... כמה אגו נמצא בתוכי, אלוהים?? הנה מגיעה לה הסאבדומית 😄 רואה אותנו כבר ערומים ומחוממים.
הדרקון הראשון מוצלף יחד איתי, מסתכלת לו בעיניים ואומרת לו, "הייה בנתינה, תראה שהכאב פחות כואב ממה שזה נדמה לך באמת" שנינו חטפנו את אותן העוצמות, שנינו מסתכלים בעיניים, שנינו נשברים יחדיו. שיברון טוב!
משם הדרקון הראשון עובר למצב ג'יבריש מוחלט. איזה כיף ג'יבריש, פסיכופתיים שלא יודעים לאן זה מוביל. אני מעלה לדרקון הראשון את הוויברציות(?) (ככה כותבים?) שנתקעו בגופו כלפי מעלה (תרגיל מהטנטרה) בכדי שהוא יצליח להכיל את כל העומס והמרץ הזה. תמונות, מלא פלאשים לפנים. ספנקים. שחרור, שיחות, קשירות, משגלי אהבה פתיחות וכל מה שמרגיש ועושה טוב.
אני נהיית עייפה מכל המרץ הזה.
נרדמת מתעוררת מרעש מסתובבת רואה את סאבדומית נחדרת ע"י הדרקון הראשון. עם ישבן מהמם ואדום, עם סמל השטן שחרוט על גבה מציפורניו, ואו, השחלות שלי הצטמררו. הסתובבתי כאילו היו לי כאבי ביצים ובחרתי להירדם בכדי לא לסבול.
לילה לילה.. יחדיו בוקר 😄
היה מדהים ביותר 😄
(אגב לכל מי שלא הבין- זה לא היה חלום, זה מציאות)
לפני 16 שנים. 28 בינואר 2008 בשעה 17:31