כתר ומלכות עולם

חוויותי בנו לימיט מסתכמים בפשטות
טוב מטוב, שחרור, כיף, והמון שחרור הקונדליני (למי שיודע)
היו הרבה אנשים חדשים צעירים ומתוקים, בפעמים הראשונות שלי היו הרבה מבוגרים מבאסים כאלה עם המון סטיות מעצבנות.

אני מגלה שהופעותיי על הבמה ומול צופים בכלל, מעניקות לי כוח סיבולת בהרבה יותר גבוהה מאשר באחד על אחד.
וכנראה שם המפתח להרפות מהשולטת שבי ובאמת באמת להתמסר לצד השני ולהישלט באהבה.

בתקופה האחרונה אני חשה שאני לא ממש כנה עם עצמי, ואף משקרת את עצמי בכל מיני דרכים מניפולטיביות של עשייה מרובה ומילויי סיפוקים קצרים ורגעיים.

יש משפט שהוא מדהים בעיניי שנלקח מתוך ספר היצירה מקווה שקלעתי עם הציטוט ואם לא תסלחו לי.
"בלום לבך מלהרהר בלום פיך מלדבר ואם רץ לבך מלהרהר שוב אל המקום שממנו באת"
בלימה?
(כל אחד ועיניי המתבונן שלו- במילים פשוטות: פרוש חופשי)

מה שניסיתי להבהיר בפוסט זה שהמילים שלי לפעמים מכסות ומלטפות את מה שאינני מסוגלת להתמודד מולו.
אז בלימה!
או
בלי מה!

בנימה אופטימית, כפי שתמיד אני צופה זאת מראש
ללא הרבה מילים שמכסות
הולך להיות שבוע מאד מדליק
גדוש בחוויות, גדוש בעשיית אהבה ויצירה.

ושיהייה שבוע מוצלח לכל קוראי הפוסט.
מאהבה
ליליאן...