ערב ליל הסדר כפי שמתוכנן אצל אבאל'ה בדרום.
ישנתי טוב אחרי הלימיט.
מישהו מגיח אל חלומי ומבקש שאלך לצידו השני של המיטה. אני מקשיבה ומבצעת כפי שנאמר "נעשה ונשמע" או לפי פרושי "אני אבצע ורק אז אבין" הבחור (בחלום כמובן) אומר לי לא לזוז מצידו השני של המיטה כי הוא צבע את החלק שהוא ביקש ממני לזוז ממנו. כל הלילה ישנתי כמו ילדה טובה רק בצד אחד.
פתאום רעש מטורף (במציאות) משהו נשבר ומבהיל אותי מתוך השינה. מסתובבת ומגלה שעל הכרית השניה (היכן שהבחור אמר לי לא להתקרב) נפלה מנורה ויחד עימה תמונה. אם זה היה נופל על פני יש מצב לפציעה וחתך.
יופי לי. ומה למדתי מזה:
1. לא לישון מתחת לדברים לא יציבים.
2. תמיד להקשיב למה שמציעים לי בחלום.
3. "נעשה ונשמע" לרוב המקרים עובד.
4. יש מי ששומר עלי וזאת לא רק אני.. או שזאת אני מתוך תת המודע...? (בעצם, מה זה משנה?)
הייתה לי דילמה אם לנסוע לדרום דרך ההפגזות או דרך כפר ערבי שמפחיד אותי תמיד?
אחרי מה שהיה לי בבוקר הזה בחרתי דרך ההפגזות... תשמעו זה די מטריד כל סיפור הקאסמים/קטיושות או איך שקוראים לטילים הללו.. זה ממש ממש מטריד.
אבל.. אלוהים לא רצה לקחת אותי כל כך מהר הבוקר למה שיעשה זאת בצהריים? בעצם מה אני מתערבת להחלטות של אלוהים ומדברת בשמו?!?
טוב... אחלה חג היה יחד עם חמישים נכדים ועשרים דודים וסבתא.. בעצם לא כולם היו שם... רובם.
אבל היה כיף כיף. לא הספקתי ביום וקצת לתת תשומת לב לכוולם אבל סיפרתי להם שקנו אותי רק ב 300 שקלים במכירה הפומבית ואפילו הבחור שקנה אותי לא רצה לקבל את מה שהוצע.. ממש נתינה אמיתית! - כל הכבוד לנתינה אשרייך !
ובקיצור - שיהיה שבוע קסום וחג שמייח
😄
לפני 16 שנים. 20 באפריל 2008 בשעה 18:30