כתר ומלכות עולם

הנה הגעתי לי עד הלום, מי ידע שאי פעם אגיע אל היום הזה בשלום?

מכירים את זה שברגע שנכנסים לבריכה חושבים על זה פעמיים ועד שנכנסים אז או שזה צעד צעד או שזה בקפיצה ישירה אל המים להתגבר על התמודדות הקור, אח"כ מתחיל להיות כיף שוחים נהנים עושים כל מיני דברים שזכרנו שעשינו מימים עברו. ואז זהו, אין הרבה מה לעשות שם, אבל לא נצא ממנה, למה? כי יהיה קר ואין כוח ועד שהשמש תייבש אותנו וכן הלאה וכן הלאה... אז נשארים ללא כל מטרה מסוימת. ורק כאשר יוצאים ועוברים את תהליך הייבוש רק אז תעלה בדעתינו ההחלטה אם לחזור למים או לוותר. וגם אם חוזרים, החוויה לא דומה לאייך שהיא הייתה מקודם.

למה כתבתי כל זה?

נכנסתי לבדס"מ כונילית, נשארתי ונילית –בעצם אני עדיין ונילית.
קיבלתי את התובנות הגדולות שלי במסע הבדסמי, עכשיו אני נמצאת ללא כל מטרה בעייני, ואפילו לא בא לי איזה בן זוג לעצמי, אז כבר מטרה פשוטה כמעט כמו כולם (ונילים קינקים בדסמים) אין לי. בכל אופן לא כרגע.
כבר שכחתי למה נכנסתי, וזה לא אומר לי כלום כל מה שכתבתי לעצמי כאן בבלוג.
החוויות של אז ושל היום אף פעם לא יהיו דומות. הרי אני מדברת על עכשיו ולא על מה יהיה ומה היה.
בחרתי באופן מודע לחלוטין לעזוב, לשחרר - ללכת.
זה לא אומר שאני לא אוהבת עדיין ספנקים בטוסיק או דברים שעשו לי כאן נעים. ואם ארצה אני יודעת גם שאתקבל בברכה מאנשים מדהימים ומוערכים. בקיצור אני יודעת שאם ארצה אני פשוט אקבל.

אני הולכת לבדוק איך אני בלי זה. כשאני מתכוונת לבלי זה, זה אומר בלי הכל!
יש לי חברים קרובים מאד שהקשר שלי עמם נוצר דרך הבדסמ. גם אתכם אהובים אני נוטשת.
אני חייבת להתנתק לרגע אחד בכדי לראות את הכול מהצד, ואולי גם בכדי להתחיל עמכם קשר חדש - אחר לגמרי, נטול עקבות הבדסמ.

ההתפתחות הרוחנית שלי היא מעל לכל. מעל לכל מה שאי פעם אני או אתם נחשוב.

אם תתקשרו אלי אראה לכם שאני עדיין אוהבת אתכם.
אף אחד מכם לא עשה לי רע בתהליך הזה. אז אל תשאלו אם עשיתם לי רע או אם מישהו אחר עשה לי משהו רע. כולכם מצוינים.
אבל כשאתם עושים זאת תמתינו שבעה ימים מעכשיו ותכבדו את הבקשה שלי בבקשה.
אם כתבתם לי כאן בבלוג או בהודעה אישית, אני אקרא זאת אבל רק בעוד שבעה ימים מעכשיו אהובים.

הידיעה שלקום וללכת בלי מחויבות עושה לי נעים בבטן – אין לכם מושג כמה.

הידיעה שאני מתנתקת בכדי להתנקות מכל דעה ורגש ולחזור (ואם לחזור) ממקום אחר לגמרי עושה לי טוב, טוב על הנשמה.

הפרופיל שלי עדיין יהיה פעיל. אמתין בסבלנות ואתן לזמן לעשות את שלו.

מודה לכם, לכל אחד ואחת מכם על שהראתם לי צדדים אחרים שבי.
שלכל אחד מכם היה מה ללמד אותי.
על הנתינה המדהימה,
על היכולת ההכלה שבכם.
כאחת חדשה וששואלת הרבה שאלות חדשות שעלולות לעצבן (אני אפילו הייתי מתרגזת:)

ואין מצב, תשכחו מזה – אין מצב בעולם הזה שאני אשכח את עוצמת החוויה.
טוב נו.. ואת כל השאר בטוח אני אשכח. בעצם כל מה שלא היה חשוב, אני בוודאי אשכח - כמו כל אדם אחר.

וואי, זהו לעכשיו אה?
מבחינתי לעכשיו אין סוף... יש התחלה.
כבר הספקתי עוד לפני הפרידה להתאבל.
ובגלל שאני בהתחלה הגיע הזמן לחגוג אותה.

אני אוהבת את כולכם. אהבה ללא כל תנאי.
שולחת לכם חיבוק ענק ומקווצץ'.

ביי אהובים

ליליאן
[b]