זה דיי עצוב לי שאני לא זוכרת ממש את הפעם הראשונה
ובכלל נראה לי שהדחקתי, הדחקתי היא אלי מילה חזקה מידי אבל נשתמש בה בכל אופן, את כל התקופה הזו של ההתחלה
זה ממש עצוב
אנשים שואלים אותי מה עשית ? ואיך הייתה הפעם הראשונה?
מה אהבת? איך הרגשת? איך ידעת ? מה ידעת?
ולא מצליחים בכלל להאמין שאני לא זוכרת .
חושבים שאני סתם אומרת כי אני לא רוצה לספר
אני זוכרת כל מי שהייתי איתו וכמעט כל מה שעשיתי
אבל הסדר הכרונולוגי של הדברים לא מסתדר לי ב- SHIT.
( בהזדמנות זו אני מבקשת מהאחראי לסדר הכרונולוגי של הדברים לפנות אלי בהקדם האפשרי:) )
לא שהיו כל כך הרבה בכלל לא היו כל כך הרבה
פשוט מי שכן היו אני ממש לא זוכרת בדיוק איך, מה, מתי ולמה
ואולי יותר טוב שאני לא זוכרת, אולי אני לא אמורה לזכור
אולי זה לא כל כך חשוב
כנראה אין לי מזל בפעמים ראשונות
גם הפעם הראשונה הונילית שלי הייתה סיפור מוזר (והמבין יבין)
אבל גם ככה ככל שגדלתי למדתי שלא הפעם הראשונה היא החשובה, אלא אחריה שלומדים ויודעים ומוצאים מישהו שהוא נכון ועושים את כל מה שעושים איתו מאהבה ואיכפתיות ורצון הדדי להנות
אז זה הכי חשוב.
טוב אז התחלתי את הבלוג הזה במחשבה שזה עצוב
וכלל שהתקדמתי נזכרתי בדברים שכבר שכחתי או שאף פעם לא חיברתי אחד עם השני
ואולי אתם לא ממש קיבלתם את כ-ל מה שעבר לי בראש בזמן שכתבתי
אבל היו לי הרבה דברים בראש
ואני כבר לא חושבת שזה כל כך עצוב או כל כך חשוב
אני חושבת שזה דווקא לא נורא בכלל 😄
תודה 😄
(הפעם בלי התנצלויות)
ר"נ
לפני 20 שנים. 5 ביולי 2004 בשעה 9:01
